בכנס מחקרי הגליל הקרוב שיתקיים במכללה האקדמית תל-חי, במושב העוסק בהיבטים רב-מימדיים של חינוך וקהילה, יוצג מחקר שערכה ד"ר יעל גרינשטיין, חוקרת ומרצה בחוג לחינוך במכללה האקדמית תל-חי, שבמוקד שלו מתוארים הסיפורים של מורות ומורים שעסקו במקצוע ההוראה במרכז הארץ והמשיכו לעסוק בו לאחר שהיגרו לפריפריה הצפונית מאוד (לפי מדד פריפריאליות – גליל עליון וגולן). במחקר השתתפו 14 נשים ו-4 גברים מבתי ספר יסודיים ועל-יסודיים שטווח הוותק שלהם כמורים בפריפריה נע מחמישה חודשים עד 16 שנים. המחקר התבסס על ראיונות שנותחו לפי רעיונות מרכזיים ומשותפים שעלו מהם.
שיקולי ההגירה כללו שתי קטגוריות מרכזיות של מציאות נכפית ובחירה מרצון. המציאות הנכפית כללה התייחסויות לשינויים מהותיים בעבודה של בן משפחה (בדרך כלל של הבעלים), ואילוצים כלכליים הקשורים ליוקר מחיה בעיר או לחוסר יכולת לשפר דיור ראוי עבור משפחה. הבחירה מרצון כללה רצון באיכות חיים גבוהה יותר ובקירבה למשפחה. גם המורות והמורים ששאפו לאיכות חיים גבוהה יותר עשו זאת על חשבון רמת חיים שעלולה להיפגע. למשל, ירידה באיכות שירותי הבריאות, החינוך והתרבות על חשבון קירבה לטבע. הקירבה למשפחה הדגישה את הצורך להתקרב להורים מתבגרים, לקבל תמיכה ועזרה בגידול הילדים, ולחזק את תחושת הקהילתיות והקירבה.
"האתגרים המרכזיים בהוראה באזור הפריפריה הם הסתגלות למקום קטן בעיקר עבור אלה שלא גדלו במקום זה, הרצון לבנות רשתות חברתיות, הצורך להשקיע באופן אינטנסיבי בתלמידים ובמשפחותיהם, וההתמודדות עם לוגיסטיקה של הסעות בסיום יום הלימודים", אומרת ד"ר גרינשטיין; "האתגרים השונים מצביעים על כאלה הקשורים במורים עצמם ובחיים שלהם הכוללים הסתגלות למקום חדש ולמקצוע ותיק עם דרישות ומאפיינים שונים, לצד אתגרים הקשורים בטיפול באחרים – שהם התלמידים ומשפחותיהם. כך למשל, ההסתגלות למקום קטן מדגימה את עבודת ההוראה בסביבה בה 'כולם מכירים את כולם'. אחת המורות תיארה כך: 'פעם דיברתי על תלמיד מסוים בחדר המורים. זה היה מאוד מקצועי ולא רכילות. התברר שאחד המורים ששמע את השיחה הוא בן דודו של התלמיד. זה לא היה נעים לי במיוחד'. העיסוק בהוראה שהוא מקצוע טיפולי שמעגלי ההיכרות בו הם רחבים שונה בקהילה מצומצמת מאשר בסביבה אורבנית רחבה. ההתמודדות בו-זמנית עם ההסתגלות עצמה למאפייני המקום הקטן תוך עיסוק במקצוע זה מהווה אתגר משמעותי".
הצורך להשקיע בתלמידים, גם באמצעות הישארות לאחר שעות הלימודים, נתקל אף הוא במציאות שונה מזו שהכירו המורות והמורים באזורי מרכז. מצד אחד קיימים קשיים לוגיסטיים שונים, למשל: "נניח שאני רוצה להישאר עם תלמיד ולעזור לו אחרי בית ספר, זה כמעט לא אפשרי, כי המרחקים פה גדולים. לא תהיה לו הסעה, ולא יהיה מי שיחזיר אותו הביתה. הייתי עוזרת למי שגר לידי ואז גם הייתי מחזירה אותם, אבל הגעתי למסקנה שזה לא הוגן". מצד שני, עלתה מהראיונות תחושה של פחות דגש על השקעה כזו: "התפיסה היא יותר של כאן ועכשיו. פחות מדברים איתם על מה יפתח להם דלתות בהמשך. פחות תכנון לטווח ארוך. ליחידות יוקרתיות בצבא, לתארים משמעותיים באוניברסיטה. המסר הוא – הכל תוכל לעשות גם אחרי זה. יש איזה פחד ללחוץ או לדחוף, או חוסר רצון להתעסק בזה". על אף שהמורות והמורים ציינו כי מקצוע ההוראה היווה עוגן משמעותי בשיקוליהם למעבר, חלקם מתארים מציאות אחרת של מקצוע ההוראה כפי שהכירו אותו, והתמודדויות שונות מאלה שאפיינו את העיסוק במקצוע במרחב גיאוגרפי שונה. ההסתגלות של מורות ומורים היא, אם כך, רב-ממדית, מתמשכת ואישית. מורות ומורים נדרשים ליישם תהליכי הוראה באופנים שונים מאלה שהורגלו אליהם בעבר מול אוכלוסיות מורכבות יותר באמצעות משאבים מצומצמים יותר ומגוונים פחות. לצד כל זה מתקיים צורך מתמשך באופן אישי לבסס את תהליך ההסתגלות למקום החדש.
"על אף שהמחקר לא מתמקד בפרספקטיבה המגדרית, ניתן להתייחס באופן כללי לתהליך הפמיניזציה של ההוראה שהוביל לכך שמרבית המועסקות במקצוע ההוראה הן נשים, והן גם רוב המרואיינות במחקר הנוכחי. מחקר קודם שבוצע בהנחייתי מתאר את מורכבות עבודתן של נשים מורות שהן גם אימהות. זאת לצד מחקרים שעוסקים בהגירה פנימית, המצביעים על כך שנשים משלמות מחירים משמעותיים יותר של תעסוקה והסתגלות בעקבות מעברים. מקצוע ההוראה אמנם נחשב ל'נשי' ונחשב ל'נוח' מבחינת האפשרות לעסוק בו במרחבים גיאוגרפיים שונים, ובהלימה לתפקידי הבית, אלא שזה כבר לא בדיוק המצב. נדרשת חשיבה מעמיקה ומשמעותית על הפרספקטיבות המגדריות של המקצוע בעידן של התפתחויות טכנולוגיות, מעורבות גבוהה של הורים, רמת ניוד גבוהה וריבוי של רפורמות שיש ליישם בתדירות גבוהה. כל אלה יוצרים מקצוע הוראה חדש, שיש לו השלכות על העוסקים, ובעיקר על העוסקות בו, והוא גם משתנה במרחבים גיאוגרפיים וחברתיים נבדלים", מסכמת ד"ר גרינשטיין.
פורסם לראשונה בגיליון 252 מיום 8 במרץ 2022
