מצדיעים לכן!

אני אמור להחמיא לכן עכשיו. להתפעל מכוח העמידה שלכן, להגיד שאתן בכלל המין החזק ושאתן גיבורות-על. אבל כשהמילה 'גיבורה' נגזרת מהמילה 'גבר', יש לי בעיה עם זה. איכשהו יוצא שבסוף זה עוד פעם גבר, שעומד מול נשים ואומר להן כמה הן נפלאות, ואיזה חזקות הן היו כשהגברים שלהן התעסקו בדבר האמיתי.

זה תמיד נשמע כמו קלישאות, זה אף פעם לא נשמע אותנטי, וזה בעיקר לא הוגן. בטח לא במלחמה הזאת. הגיבורות של העורף? ממש לא!

14 החודשים האחרונים לימדו אותנו שכבר אין כזה דבר, "עורף". חמש אזעקות ביום זה לא עורף, חיים בין טילים וכטב"מים זה לא עורף, פטריות עשן ושריפות סביב היישובים שלנו זה לא עורף. לנסוע מכביש גונן-גדות כדי להימנע מנפילות בכביש 90 זה לא עורף, להתמודד עם כל זה לבד, כשיש לך ילד על הידיים ועוד ילדה שבדיוק נכנסה לממ"ד בבית ספר – זה לא עורף. זה אמ-אמא של החזית.

הגיע הזמן שנבין שהמציאות השתנתה. במלחמה הזאת אתן לא כוח עזר. אתן הדבר עצמו. ניצחון מוחלט זאת המצאה של פוליטיקאים, אבל בעיניי, הנשים הן המנצחות של השנה הזאת – בחזית הצבאית והאזרחית.

יידע כל אב עברי שהפקיד את גורל ילדיו בידי מפקדות הראויות לכך. מצדיע לכן!

מתוך הדברים שנשא גיורא זלץ בערב הוקרה מיוחד לנשות המילואים שקיימה אמש המועצה ל-450 גיבורות-על בבית העם בכפר בלום.