מסיימי כיתות ו', כבר נרשמתם?

מה המשותף לשלוש רשויות שלא התעסקו בגבולות מוניציפליים, אלא בעתיד של מי שֶׁגָּדֵל בתוכן? במקרה הזה – חזון חינוכי. התרגום המעשי של החזון הזה הוא בית הספר החדש שקם בימים אלה ברמת כורזים, מיזם משותף למועצה אזורית הגליל העליון, מועצה אזורית מבואות החרמון והמועצה המקומית ראש פינה.

היוזמה לא צצה יש מאין. היא נולדה מתוך צורך אמיתי שעלה מהשטח: בשנים האחרונות גדל מספר התלמידים באזור — ויחד איתו גם המרחקים והקושי שבנסיעות היומיומיות. ההורים חיפשו מענה קרוב יותר, קשוב יותר — כזה שיראה את הילד בתוך הקהילה. המענה שניתן הוא הרבה מעבר לפתרון לוגיסטי – הוא הזדמנות נדירה להגשים חזון חינוכי שתפור למידות הקהילה.

בית הספר החדש יוקם במתכונת של "בית ספר צומח", שפירושה התחלה מדודה וגדילה הדרגתית של שכבות גיל מדי שנה: כבר בשנת הלימודים הקרובה, התשפ"ו, ייפתחו בו בין שתיים לשלוש כיתות ז', בכפוף למספר הנרשמים; בהמשך יתווספו שכבות גיל נוספות ובמקביל יצמח המתחם ויהיה למרכז קהילתי פעיל שיציע חוגים, תרבות, פנאי ותחושת שייכות אזורית.

"בית ספר שמורכב מחלומות"

איזה כוכבים הסתדרו בשורה, כדי שהקמת בית ספר חדש בדרום העמק תתממש עכשיו?
"קרו כמה דברים במקביל", מסבירה ד"ר אורית דגני דיניסמן, המובילה את האסטרטגיה בחינוך והפנאי במועצה אזורית הגליל העליון. "ראשית, תחושת הדחיפות שיצרה המלחמה וההזדמנות שנוצרה בעקבותיה — עם מבנים שהוקמו לשעת חירום, עם תקציבים, עם קשב שהמדינה מפנה, קרנות שמעוניינות לעזור. בנוסף עלה הרצון של שלוש הרשויות לשתף פעולה. נוצרה קבוצה של אנשים שבאו לעבוד, לדבר על המהות, לא להתעסק באגו. כל צעד נעשה בשקיפות ויש תחושה אמיתית של שולחן משותף".

כל הגורמים הללו, מחדדת אורית, משתלבים עם הבנה עמוקה יותר – שהקהילות כבר עייפו מהבטחות. בשנים האחרונות עברו תלמידי הצפון לא מעט טלטלות. תקופת הקורונה כפתה עליהם למידה מרחוק ובידוד חברתי; בהמשך הגיעה המלחמה – עם פינוי קהילות, מסגרות שהתפזרו ולימודים שנערכו לעיתים קרובות בתנאים זמניים ובמוסדות חלופיים. התחושה בקרב ההורים ברורה: הילדים שלנו הם אלה שמשלמים שוב ושוב את המחיר, ובתחום החשוב ביותר לעתידם. עכשיו, יותר מתמיד, עולה צורך במהלך שורשי ומשמעותי שיחזיר לתלמידים מסגרת יציבה, ולמשפחות את התחושה שמישהו באמת רואה אותם. "זה הזמן להוכיח שאצלנו לא רק מדברים, גם עושים", אורית אומרת. "זו לא רק הקמה של בית ספר – זו הקמה מחודשת של אמון בין הקהילות לבין מערכות החינוך. זה לא מהלך טכני – זה מהלך רגשי, קהילתי, ערכי, ואני חושבת שזאת הזדמנות חד-פעמית שאסור לפספס. כל מי שחולם, כל מי שיש לו רצון להשפיע, מוזמן עכשיו לקחת חלק בהקמת בית הספר. עומד להיווצר כאן משהו משמעותי שמורכב מאוסף של חלומות של אנשים, ושיהיה מאוד מחובר למקום ואותנטי לגליל".

חלוציות מודל 2025

מַעֲבָר לבית ספר חדש שרק נפתח עשוי לעורר, באופן טבעי, לבטים בקרב ההורים, אבל אורית איננה מודאגת.

"כמובן שיש פחד מהלא נודע", היא אומרת. "אנשים בוחרים פעמים רבות במוכר ובידוע, ואז ממשיכים לקטר עליו. אני מאמינה במהלך. יש כאן רכבת שהתחילה בנסיעה וזו ההזדמנות של כולנו לעלות על הקרונות. במשך שנים נשמעים מיישובי דרום העמק תלונות על שהכול קורה בצפון, ואנחנו באים לומר – אנחנו שומעים אתכם, אנחנו מקשיבים לכם, תראו איזו הזדמנות יצרנו כאן! הורים שיש להם חלום חינוכי – זה בדיוק הזמן לממש אותו. זו חלוציות. אני קוראת לזה 'חומה ומגדל של 2025', כי מי שנכנס עכשיו – מקים את המקום. כמעט כל רעיון של תלמיד, כל יוזמה של הורה – יכולים להתממש. לא זכינו להיות בני דור החלוצים, אבל אנחנו מכירים זאת היטב מההרחבות בקיבוצים – הקבוצה שמגיעה ראשונה מניחה את היסודות, מייצרת את ה-DNA של המקום. ואני אומרת – בואו תהיו החלוצים! בואו תהיו המקימים! בית הספר יקום בדמותכם. קחי לדוגמא את תלמידי כיתה ו' שעולים עכשיו לז'. הם בדרך כלל השכבה הצעירה ביותר בבית הספר, ולרוב אין להם הרבה 'סֵיי', אבל עכשיו הם יהיו השכבה הבוגרת. הם יהיו הראשונים! הם יכתיבו את האופי, הם יובילו. זאת חוויה יוצאת דופן".

ההצטרפות לבית הספר החדש כרוכה בהעברת אזורי רישום. איך זה הולך להתבצע?

"זה נכון, יהיו שינויים באזור הרישום, אבל הכוונה היא לא לעבוד פרטנית מול ההורים, אלא להציג ליישובים הרלוונטיים את המהלך והמשמעויות שלו ברמה האזורית. נפגשנו עם הנהלות כל קיבוצי דרום העמק: מחניים, כפר הנשיא, קדרים, עמיעד, ויחד איתם אנחנו בוחנים איך לשתף את הציבור. בשלב הבא נפגוש גם הורים".

שינוי אזור רישום הוא מהלך משמעותי ולעיתים גם מאתגר עבור הקיבוצים, ובמועצה מקפידים לנהל את התהליך ברגישות הראויה. "אנחנו באים להציע אלטרנטיבה. בחרנו שלא לקבוע לקיבוצים שהם עוברים לאזור רישום חדש, אלא להציג להם את החלופות שיש. הכול נערך תוך שיח והסכמות, כשההמלצה שלנו היא להצטרף כבר בהתחלה, כדי להיות שותפים של ממש בבנייה ובעיצוב פני בית הספר. וברמה הפרטנית – ילדים שירצו לעבור לבית הספר החדש, נאפשר זאת על בסיס מקום פנוי. כבר עכשיו אנחנו מזהים שיש עניין שחורג מיישובי השותפות – הגיעו פניות מחצור, מאלמגור, אפילו מיישובי ההר. אבל בשלב הזה אנחנו פונים קודם לילדים מקיבוצי דרום העמק".

בסוף מאי ההרשמה לבית הספר כבר נסגרת. זאת לא מסגרת זמנים מעט צפופה?

"זה קורה כי הכול תלוי בהכול", אומרת אורית. "אנחנו צריכים לראות את המגמות ולהבין כמה כיתות צפויות להיפתח בשלב הראשון. אנחנו צריכים להגדיר מיהם היישובים שיזינו את בית הספר, ויש לזה, כמובן, השלכות ארגוניות. שינוי אזור רישום הוא לא רק פעולה טכנית — הוא משפיע ישירות על מצבת התלמידים בבתי הספר הקיימים. יש לזה משמעויות תקציביות, זה משפיע על מערך ההסעות. נכון, זה לו"ז צפוף, אבל אני מניחה שבסופו של דבר יתאפשרו מעברים גם בקיץ לקראת פתיחת שנת הלימודים. זו מערכת שעדיין נבנית, ואנחנו נגלה גמישות ככל הניתן. עוד חשוב לי לציין", מבקשת אורית להוסיף, "כי אנו מתרגשים לקראת לידתו של 'הילד החדש', אך לא שוכחים את 'האחים הגדולים'. אנו רואים במהלך של הקמת בית ספר חדש וצומח הזדמנות גם עבור בתי הספר הוותיקים לצמיחה והתפתחות, גם כבתי ספר מעט קטנים יותר אך עם אפשרויות רחבות יותר".

"לאורך שנים חלמו בגליל להקים בית ספר תיכון בדרום העמק, שיספק מענה לילדי האזור", מוסיפה ענת כפרי, מנהלת אגף חינוך במועצה. "אנחנו שמחים ומתרגשים מההזדמנות שנוצרה כאן, מהשותפות האמיתית עם מבואות חרמון וראש פינה, לתת מענה קרוב, איכותי, חדשני לילדי דרום העמק, בתקווה שהוא ימנף את שיתופי הפעולה גם לתחומים אחרים. אנחנו מקווים ששיתוף הפעולה יהיה מיטיב ויאפשר צמיחה ושגשוג לכל האזור, ובעיקר יקנה לכל תלמידי המועצה את הזכות לבית ספר במרחק סביר מהבית. זה המקום להדגיש שברור לנו שהתהליך מאוד מהיר וחלקו לא ודאי, אך חשוב שנהיה שותפים בהקמה ונוכל להשפיע בעתיד. כל תלמיד והוריו יוכלו לבחור האם להצטרף וכל קהילה תוכל לבחון את הנושא ולהחליט, וברור לנו שזה לא בהכרח יקרה השנה. אנחנו מתרגשים ושמחים לקראת מהלכים של שינוי בתחום החינוך ורואים בזה צעד נוסף לחינוך מיטיב, תוך חשיבה על פיתוח וחיזוק התיכוניים הקיימים".

העיקר שיהיה קיוסק

המתחם הפיזי של בית הספר הוקם, כאמור, עוד במהלך המלחמה, כדי לשמש תלמידים שבית ספרם הושבת, אך בצוות ההקמה מבינים שצריך לעשות לא מעט כדי להפוך את המתחם לבית-קבע: שדרוגים, התאמות פיזיות, ציוד מתאים והכי חשוב — בניית זהות. השבוע נערך סיור במקום עם נציגי שלוש המועצות וקרן 'הביתה', כדי לבחון שדרוגים והתאמות נדרשים לקראת שנת הלימודים הקרובה, תשפ"ו. אבל את ההערה הכי חדה הם קיבלו דווקא מהתלמידים הצעירים: 'העיקר שיהיה קיוסק', הם ביקשו. לפעמים, כל חזון חינוכי גדול מתחיל בברד ענבים.