מלכי הכיתה של צבעון

מה שלומכם ואיך מגיעים לצבעון?

אנחנו בסדר גמור, על ההר, רחוקים מכולם ודי רגילים שלא מכירים אותנו.

מה חשוב לדעת כדי להכיר אתכם?

מה שבאופן כללי מאפיין את צבעון, וגם אותנו ככיתת כוננות, זה שאנחנו אוסף כזה של אנשים מכל צבעי הקשת. שילוב ייחודי של דמויות. בשגרה יש כאן שתי אגודות קהילתיות נפרדות שכבר הרבה שנים נמצאות במצב חיכוך די גבוה. המצב החדש גרם לאיחוד הכוחות ולעליית מדרגה של תחושת היחד, גם שלנו בכיתה וגם בין התושבים המפונים.

איך נראה ה"ביחד" שלכם?

אנחנו חיים יחד במבנה של הפעוטון, מבשלים בעצמנו מכל טוב במטבח המאובזר פה, ישנים ביחד בחדרי הילדים, ובסך-הכל עוברים חוויה כייפית כמו במילואים של כל החבר'ה יחד.

אם כיתת הכוננות הייתה חיה, איזו חיה הייתם?

אנחנו כבר מזמן נקראים צוות "גיריות ההר", כולל סמל וחולצות. גירית זו חיה שתילחם בכל חיה שתבוא מולה, ללא קשר לגודלה. זו חיה שמתחברת לעומקים, לאדמה, ויש בה הרבה עוצמות רוחניות לפי הטוטם האינדיאני. הדבר המדהים הוא שביום שהחלטנו לקרוא לעצמנו ככה, ראינו שתי גיריות, אחת מהן ממש הסתכלה לנו בעיניים לתוך עדשת מצלמת האבטחה. מאז היא הסמל שלנו.

ואם כיתת הכוננות הייתה גיבור קולנועי, איזה גיבור הייתם?

בילי אליוט, זה שאבא שלו רצה שיהיה מתאגרף והוא בחר ללמוד בלט. אנחנו בהחלט מזדהים עם הדיסוננס, כי להפוך את הבית שלך לשדה קרב זה דיסוננס; לישון בגנים של הילדים שלנו עם קסדות ואפודים זה דיסוננס; כל מצב המלחמה הזה שמתרחש במקום היפה והשקט שלנו הוא דיסוננס אחד גדול.

מה כדאי שנסראללה יידע עליכם?

הוא צריך לדעת שכשתיגמר לנו התחמושת אנחנו נתחיל להשתמש בחיצים וקשתות. ב-מק-רה, אחד מחברי הכיתה שלנו הוא מבוני הקשתות הטובים בארץ, ואנחנו כבר עם עמדות ירי מוכנות. אז שייזהר.

חוץ מחץ וקשת, איזה נשק סודי הייתם רוצים שיהיה לכם?

כדור בדולח. כי נקודת התורפה שלנו כרגע היא אי-הוודאות. כשאתה חייל בסדיר יש לך תאריך שחרור, עכשיו אין לנו כלום ולא ממש רואים את הסוף.

מה הדבר הראשון שתעשו אחרי שהכל ייגמר?

מסיבת יער, מסוג המסיבות שאנחנו עושים פה לפעמים. יש לנו די.ג'יי מקומית שמנגנת מוסיקת עולם, ואנחנו יודעים שאם תהיה מסיבה כזאת היא תהיה בסימן חזרה לשבט.

מה הייתם מאחלים לקיבוץ ליום שאחרי?

בעיקר שלום, שלווה ושיתוף פעולה. מקווים שההיכרויות החדשות שנוצרו בקהילה ותחושת הביחד יישארו גם אחרי המלחמה.

ואנחנו מאחלים להם, בשם כל תושבי המועצה, שרק ישמרו על עצמם.