מלכי הכיתה של מלכיה

מה שלומכם שם למעלה?

אנחנו ברגשות מעורבים. שילוב של באסה מהמצב מצד אחד, עם תחושת גאווה של שמירה על הבית מהצד השני.

בזמן הפסקת האש בדרום, אתם מרגישים את ההפוגה גם אצלכם?

יש פה שקט מתוח. אנחנו לא יודעים מתי החיזבאללה יחזרו להציק, זה יכול לקרות בכל רגע. הכוננות אפילו גבוהה יותר כי אנחנו נזהרים ממלכודות, שלא יחשבו שם בצד השני לנצל את השקט הזה.

איך נראה הקיבוץ בימים אלו?

לצערנו הוא נראה שומם והרוס. אבל אנחנו מבינים שאין ברירה, וכשיש כניסה של כוחות צבאיים לתוך יישוב, כולל כלים כבדים על מדרכות וכבישים, יש גם נזק. הבעיה הגדולה היא שמלכיה זה קיבוץ שנשען רק על חקלאות, וכרגע הכל מושבת – תפוחים וקיווי שאנחנו לא יכולים לקטוף, תרנגולות שאנחנו לא יכולים לעשות להן מדגר חדש, והבקר שברח ואין לנו איך להחזיר אותו.

זה משהו שאתם מכירים ממלחמות קודמות?

בעיקרון כן, כי כל השטחים החקלאיים שלנו, כולל שטחי המרעה של הבקר, ממוקמים ממש ליד גדר הגבול. בגלל שהקיבוץ שלנו חשוף באופן כזה שהוא נצפה מלבנון, יש מקומות ושטחים שאסור לנו להתקרב אליהם.

מפחדים לפעמים או רגילים?

יש גם פחד. עד שהגיעו הכוחות היינו מאוד דרוכים ומתוחים. אחר כך כבר נכנסנו לפעילות מסודרת של כיתת הכוננות, ומאז אנחנו פשוט רוצים לשמור על הבית שלנו הכי טוב שאנחנו יכולים.

איך הקשר עם תושבי הקיבוץ שהתפנו?

הם מאוד מפרגנים, דואגים לנו, שולחים לנו ברכות שנחזיק מעמד. היום במקרה הגיעו נשים מהקיבוץ לצלם אותנו לקליפ. הם בעיקר עושים לנו כבוד על זה שאנחנו שומרים על הקיבוץ ברמה הפיזית.

ואיך האווירה בתוך כיתת הכוננות?

אנחנו באווירה טובה – נמצאים הרבה ביחד, יש כמה שמבשלים, יש כמה שדואגים שיהיו פה גם צחוקים, ובסוף רובנו גם נשארים לישון בחמ"ל. אנחנו בעיקר דואגים לשמור על רמת כוננות גבוהה של כל הלוחמים והלוחמות.

איך באמת היחס ללוחמות בתוך חבורה שהיא גברית בעיקרה?

הן לגמרי שוות בין שווים, עושות את אותם התפקידים, שומרות כמונו באותו הש"ג, אין שום הבדל.

אתם רואים את הסוף?

לא ממש, כי אנחנו לא לגמרי יודעים מה צפוי לנו. יש רגעים שאנחנו מרגישים שאנחנו רק בהתחלה. ההפוגה עכשיו קצת מתעתעת, כי הצבא צריך לעשות עוד הרבה בשביל שנוכל לחזור לגור כאן בביטחון. עד שלא ייגמר הבלגן בדרום כנראה שלא יתחילו כאן, וחלק מההערכות שאנחנו שומעים מדברות על כך שזה לא ייגמר לפני פסח.

מה תרצו לאחל לקיבוץ?

אנחנו שולחים חיזוקים לתושבים שלנו, מאחלים שנצליח לשקם את הנזק הפיזי, ומבטיחים שכשהשלום יפרוץ אנחנו מוכנים לו.

ואנחנו מאחלים להם, בשם כל תושבי המועצה, שרק ישמרו על עצמם.