כשאת נמצאת בתוך אמבולנס שדוהר עם סירנה מופעלת, ושומעת את קלוד, הבחור הגדול מנט"ן, שעם חיוך שהוא חיבוק, כמעט, הניח איש יקר לך על אלונקה, צועק: "יהודה, יהודה, תישאר אתנו! יהודה, תענה לי!", הראש מתחיל להסתחרר. סדרת תמונות של חיים ארוכים, מלאי אהבה, יצירה, ילדים, נכדים, ואת מגרשת בכוח את מחשבות הזוועה ואומרת לעצמך, "יהודה חזק, אלוהים אוהב אותנו, הוא יעבור את זה".
זוהר הנהג מפעיל גם את הצופר והצפצפה; כל הצוות בקשר ישיר עם היחידה לטיפול נמרץ לב, אבל את שוב נמשכת למחוזות המאיימים ההם; מתחילה לדמיין מצבים בלתי אפשריים, בלתי נתפסים, ללא נוכחותו של מי שהוא חלק ממך. בכוח ובנחישות את מכריחה את עצמך לחשוב שוב חיובי. לחשוב טוב. קלוד מבקש-מתחנן שוב מיהודה להישאר אתכם. ושוב מכת חשמל. ושוב צעקה של אהובך.
אבל אתם רק בצומת שלפני העלייה לבית החולים 'רבקה זיו'. סאסא רחוקה, מהעולם כולו, ועכשיו בעיקר מבית החולים. מה קורה? למה זה קורה? רק אתמול חזרתם מתל אביב. יהודה נהג ודיברתם כל הדרך, כמו תמיד. בבוקר כשקם הוא חש סחרחורת חזקה ובחילה, אבל רק בכניסה למרפאה התחיל הכאב העמוק בחזה. בלי התראה, בלי סיבה. בדרך כלל הוא מגיע למרפאה רק אחת לשנה, לבדיקות כלליות.
האם זה אהובך שמועבר באלונקה לחדר המיון, ופמליה של אנשים בעקבותיו? הם רצים, כמו מרחפים, ובתוך שניות כבר מקיפים אותו, רופאים, צוות המיון, צוות נט"ן. כמה זמן חולף אינך יודעת, אבל יודעת שהוא מקבל בסך הכול שמונה מכות חשמל. הוא מונשם, ובמקצועיות ונחישות מוחזר לחיים ומועבר לחדר במחלקה. "היה קשה. אין לי תשובות בשבילך כרגע, גבירתי", אומר ראש המחלקה, ד"ר חלאבי, אחרי הצנתור. את מחפשת ספר תהילים, מקבלת אנרגיות מחברות נאמנות, מארבעת הבנים, שמגיעים בזה אחר זה. אתם יושבים במסדרון, מול דלת המחלקה, שמחים על הביחד, חוששים מפני הבאות. האחים והאחיות, הרופאים והמתמחים, כולם ניגשים לשאול לשלומכם. עונים בסבלנות ומקצועיות לשאלות שלכם. מטפלים. מודדים. מחליפים. רושמים. מחייכים. מרגיעים.
למחרת יהודה פוקח עיניים. הרופא מבקש להניע יד ימין. יד שמאל. רגליים. "כואב לך משהו, יהודה?". "לא", אהובכם עונה. מותש. המבט רחוק, אבל הוא פה. הוא איתכם.
יהודה איתנו, הודות לצוות המופלא של אנשי מד"א והיחידה לטיפול נמרץ לב – אנשים מירכא, חצור, גוש חלב, מעלות תרשיחא, מהגולן והגליל כולו.
בעצם לא. לא אנשים.
מלאכים בשמי הגליל העליון.
רק בשבוע שעבר הצטרפו 22 מלאכים ומלאכיות כאלה, תושבי האזור, כמתנדבים ומתנדבות למערך רפואת החירום של מגן דוד אדום, אחרי שהשלימו בהצלחה את קורס חובשי רפואת חירום של מד״א. האנשים הנדירים הללו הם אלה שתזעיקו כשמקרה כזה קורה. הם אלו ש-והלוואי שלא תזדקקו, יקרבו אליכם את בית החולים 'זיו' קצת יותר.
