איזו גאווה התמלאנו החודש עת צפינו באצנית לונה צ'מטאי מלהבות הבשן, שייצגה אותנו (ואת מדינת ישראל כולה) באולימפיאדת טוקיו; אלא שכמה שנים קודם לכן יצאה אצנית ישראלית נוספת לשליחות מאתגרת ותובענית לא פחות.
בתמונה שלפנינו נראים אביגדור קהלני ומנחם ברוך ז"ל, מנכ"לה המיתולוגי של חברת 'מפרו' בקיבוץ הגושרים, לצד בלונדינית אלמונית ויפהפייה. מיהי, תהינו כשהעלינו את התמונה לדף הפייסבוק של המועצה. נחשו מי עשה לנו לייק? אביגדור קהלני.
קהלני זכר שהתמונה צולמה אי-אז בשנות התשעים, "כשהייתי יו"ר לב"י (הקרן למען ביטחון ישראל, כ.ו.א)", הוא מספר לי בשיחה טלפונית, אך ממרחק השנים מתקשה בכל זאת לשחזר את שאר פרטי האירוע. "אני זוכר במעורפל שהתחיל איזה מרוץ באילת, שם צולמה התמונה. גם רואים ברקע, כתוב 'אילת'", הוא מפנה את תשומת ליבי אל השלט. "הבחורה הייתה אצנית מאד מרשימה", הוא מסכם, אבל בשום פנים ואופן לא מצליח להיזכר בשמה. רמז נוסף שמגיע קצת אחרי כן למערכת מאשש את דבריו: "התמונה צולמה באילת בתחילת המרוץ של אפיליידי למטולה. מנחם ברוך, מנכ"ל אפיליידי, תורם לקרן לב"י בשם קיבוץ הגושרים. אני הייתי מנהל המסע", כך כותב לי יגאל עידן עיני. ועוד פיסת מידע עושה את דרכה אל המערכת: "התמונה שפרסמתם כוללת את עדית גנות קרן-צבי, שחצתה את ישראל מאילת למטולה בחסות אפיליידי בתחילת שנות ה-90", כותב לנו ד"ר אלון הירש. "באותן שנים, ריצת מרתון הייתה הארוכה ביותר בין הריצות למרחקים ארוכים, כשלפתע מופיעה עדית עם אתגר דמיוני לחצות את ישראל (כ- 540 ק"מ בחודש אחד)".
אז מיהי אותה עדית גנות מסתורית?
אחרי חיטוט עמוק ברשת אנחנו מצליחים לעלות על עקבותיה. היא נמצאת בדיוק בארה"ב, לשם היא ממריאה מדי קיץ כדי להעביר סדרת הרצאות במחנות קיץ, אבל חרף הופעתנו הפתאומית ועל אף הפרשי השעות, היא מתרגשת מאד מהפנייה שלנו. בוודאי! היא זוכרת גם זוכרת את הריצה! אחרי הכול, היה זה לא רק אחד המבצעים המשמעותיים להזנקת הקריירה הספורטיבית שלה, אלא גם האירוע שהוביל אותה להחליט להקדיש מזמנה לקידום ענף הריצה למרחקים ארוכים בישראל.
עדית, רצת מרתון מקצועית, הייתה אותה שנה (1990) בת 23 וכבר אלופת ישראל במרתון, טריאתלון וחצי מרתון, והודות להישגים מרשימים אלו אומצה על ידי חברת 'מפרו' בקיבוץ הגושרים, שהפכה לספונסרית שלה. "נשלחתי לייצג את ישראל ולרוץ במרתון בוסטון ובתחרויות נוספות", מספרת עדית, "כשהשיא היה בבחירה בי ל'ריצת אפיליידי למרחק', שנערכה במקטעים מאילת למטולה כדי להתרים כספים לקרן לב"י". 'אפיליידי', למי שלא זוכר, או עוד לא נולד, היה מכשיר מהפכני להסרת שיער שהמיר את שעות הסבל שעברו בחיק המורטת השכונתית בסבל אינטימי ושקט בביתך שלך.
"הרצה למרחקים ארוכים עדית גנות (קרן צבי) תערוך במאי השנה מבצע חסר תקדים לגבי אתלטית ישראלית", כך דיווח אלכס פרלסמן, כתב עיתון מעריב, ביום ד' 28.3.90, ב' בניסן תש"ן; "במשך ארבעה שבועות, החל מה-2 במאי, היא תרוץ לאורך כבישי המדינה מאילת ועד למטולה. המטרה אותה הציבו לעצמם הוגי הרעיון בעלי חברת 'מפרו אפיליידי' מקיבוץ הגושרים, היא איסוף כספים לקרן לב"י. הדרך להגשמת המטרה: כל מי שירצה לרוץ קטע מסוים בחברת עדית, יזכה לכך רק תמורת תרומה לקרן. מנכ"ל 'מפרו אפיליידי', מנחם ברוך, כבר הודיע אתמול על תרומה ראשונית בסך 40 אלף שקלים לקרן לב"י. עדית, מרתוניסטית בת 24, מורה לחינוך גופני ורעייתו של כדורגלן העבר עזריקם גורודינסקי (שנים רבות בבית"ר נתניה), אומצה בידי החברה, שגם תישא בהוצאות שיגורה למרתון בוסטון בחודש הבא. […] מכיוון שהבלונדית היפהפייה תרוץ מדי יום כ-28 ק"מ (חלקם הארי בשעת בוקר מוקדמת, היתרה לפנות ערב), ותנוח רק בשבתות, יתלוו אליה רופא ועסיין. היא גם בוטחה בסף 50 אלף דולר למקרה של פציעה שתמנע את המשך הקריירה שלה".
ובכן, במסע ההוא רצה עדית במשך שלושה שבועות לא פחות מ- 630 קילומטרים, כשלאורך הדרך מצטרפים אליה קבוצות רצים וחיילים. "האתגר לא היה רק להתחיל את הריצה ולסיים אותה בפרק זמן מסוים. עד אז, לא עשה איש מבצע כזה", היא מספרת. "המאמן איליה בר זאב תכנן את הריצה לפי תוואי השטח ומזג האוויר. במהלך המבצע הזה נאספו עשרות אלפי שקלים, מה שהיה בזמנו סכום מרשים, ומאד נהניתי כשהצטרפו אלי קבוצות חיילים ואנשים שרצו לתרום לקרן לב"י".
וכך דיווח מנחם הורביץ, אז כתב עיתון 'חדשות' בתום הריצה: "600 ק"מ, 80 אלף שקל נאספו, מחצית הסכום תרומת אפיליידי שנתנה את חסותה לריצה. אירוע הסיום נערך בגדר הטובה במטולה. איש האו"ם פרנציס ריזק, מאזור הביטחון בדרום לבנון, הציע לקרן צבי לרוץ עכשיו 'ריצת שלום' ממטולה לטריפולי".
מאז כבר קטפה עדית גנות עוד פעמיים את המקום הראשון במרתון טבריה (בשנים: 1995 ו- 1997), באליפות ישראל הראשונה בטריאתלון ובאליפויות ישראל במגוון מרחקים ארוכים. רק באוגוסט החולף השתתפה בתחרות ריצה בסנטרל פארק שבמנהטן. היום היא בת 54, נשואה ואם לארבעה, וכל ארבעת ילדיה ובעלה עוסקים בספורט. היא מתגוררת עם משפחתה במושב בני ציון שבשרון, מרצה ומורה בבית הספר האמריקאי באבן יהודה ועוסקת בקידום אורח חיים בריא בקהילה.
פורסם לראשונה בגיליון 247 מה-1 בספטמבר 2021
