מים בוערים

בשנה האחרונה, בעקבות המצב הביטחוני, נאלצה משפחת קופלביץ', כמו כל שכניהם ביישובים סמוכי הגדר, להתפנות מביתם בקיבוץ דפנה. גדות הנחל הזורם לצד ביתם, זה שפעם היה עדות לשלווה, עוטים כעת פיח מעצים שנשרפו.

המלחמה, ולא רק זו הנוכחית, נוכחת ביצירתם של רחל, אלי, ומשי קופלביץ' ומטביעה בהם את חותמה. השלושה חולקים תשוקה רבת שנים לצבעי מים, המבטאים שקיפות, נזילות, עדינות ועוצמה רכה אך כל אחד מהם פיתח סגנון ייחודי, טביעת מכחול וצבעוניות המאפיינת אותו.

השנה שחלפה, רוויית הפינויים והמעברים, הכתיבה שינוי בפורמטים של יצירתם: אלי החל לצייר ביומנים ניידים המלווים אותו, רחל הקטינה את ממדי הציורים שלה כדי להתאים למציאות החדשה ואילו משי המשיכה בסרטוני אנימציה ופנתה לעבודות דיגיטליות באייפד, שבאמצעותו יצרה מדי יום את 'יומני מימי המפונה' – סדרת איורים עם קריצה הומוריסטית על מצבה ועל חוויותיהם של המפונים, אותה שיתפה במדיה החברתית.

בשנה זו המשיכה היצירה ביתר שאת להיות עוגן מרכזי בחייהם, אפיק לביטוי ומקום מפלט נפשי והם יצרו סדרות רבות של עבודות חדשות. התערוכה עוסקת בטראומות המלחמות, הנוכחית והקודמות, המהדהדות ביצירות המשפחה: רחל נוגעת בחרדה הקיומית ובנופים הבוערים בדימויים הנעים בין חלום לסיוט; עבודותיו של אלי מטפלות בזיכרונותיו ממלחמת יום הכיפורים באמצעות הומור ואירוניה; עבור משי הפכו חוויותיו של אביה לחומרי הגלם ליצירותיה באנימציה ווידאו. כך היא מעבדת את היותה דור שני למלחמת יום הכיפורים ואת תחושת ההישרדות בצל האיום הקיומי על הבית, קיבוץ דפנה, שהוא תמיד צמוד לגבול, לקו העימות ובכוננות מלחמה.

כמשפחה, בולטת אצל שלושתם הכנות והנכונות להתעמק ולגעת ברגישות ובאומץ במקומות הכואבים, המפחידים והמתלקחים. יש בתערוכה קירבה למקורות האש: אש התותחים, האש המכלה את יערות הצפון, ואולי גם בעירה פנימית – תשוקה ליצירה שעוברת במשפחה: בין בני הזוג, וגם מאב ואם לביתם.

התערוכה המשפחתית תתארח במוזיאון וילפריד בקיבוץ הזורע. פתיחת התערוכה ושיח עם האמנים והאוצרת תתקיים ב- 6/12 בשעה 12:00.

מים בוערים | תערוכה משפחתית | מוזיאון וילפריד, קיבוץ הזורע.

אלי קופלביץ', רחל רבינוביץ' ומשי קופלביץ' | אוצרות: שיר מלר-ימגוצ'י ושולמית וינשטיין ישראל.

פתיחה: 6.12.24 ב-12:00.

שעות פתיחה: ימי ב', ד'-ו' – 09:00-14:00 | ימי ג' – 12:00-17:00 | ימי שבת – 10:00-14:00.