מאומבריה באהבה

חופשת הקיץ של בני הנוער המפונים היא מן הסתם לא החופשה עליה חלמו – הרחק מהבית, הרחק מהקהילה והחברים, כל זאת בתום שנה מטורללת של מסגרות לימודיות חלופיות והעדר ודאות של ממש באשר לצפוי להם בשנת הלימודים הבאה. אבל עשרים צעירים בוגרי י"א מברעם ומסאסא בילו בחודש האחרון שלושה שבועות חלומיים למדי במחוז אומבריה, איטליה.

היוזמה הנהדרת הזו קרמה עור וגידים עוד בפסח, כאשר רות גריבה מברעם ארגנה את השתתפותם של כחמישה עשר מנערי ברעם במחנה 'השומר צעיר' המתקיים מדי קיץ באיטליה. אבל אז, ימים ספורים לפני היציאה למחנה קיבלה עדנה קלו ליבנה (סאסא) פנייה מחברת קיבוצה לימור כהן: "אני יודעת שזו בקשה כמעט בלתי אפשרית, שאין זמן להתארגן ושהמצב רעוע מתמיד, אבל יהיה נפלא אם תצליחו לשכנע מישהו לתת גם לחמישה נערים מסאסא להשתתף במחנה!".

עדנה, שבנערותה בילתה במחנה הצופי בעצמה, ובהמשך אף שימשה, יחד עם בן זוגה יהודה, כשליחת התנועה במשך ארבע שנים, יצרה מיד קשר עם נציג ועד ההורים ברומא, גדעון פיאנו. זה ייעץ לה להפנות את הבקשה לדניאלה עובדיה ממילאנו, ראשת הוועד הארצי של השומר הצעיר באיטליה. "חברים יקרים", כך כתבו עדנה ויהודה בפנייה לדניאלה והוועד, "שמענו על היוזמה הנפלאה של השומר הצעיר איטליה לקלוט 15 ילדים עקורים מקיבוץ ברעם למחנה הקיץ. כחניכים, כבוגרים וכשליחים, אנחנו יודעים שזו תהיה חוויה יוצאת דופן שתעניק לילדים האלה את הכוח והאנרגיה שנגזלו מהם מאז המלחמה הזו, שבגללה הם נעדרים מהבית, מבית הספר, מהחיבוקים ומחיי היומיום כבר יותר משמונה חודשים. גם לנערי סאסא, שנמצאים עם נערי ברעם בבית הספר ולאורך כל חייהם החברתיים, תהיה זו ברכה גדולה להשתתף במחנה".

דניאלה עובדיה וגדעון פיאנו, מצידם, בילו בצעירותם תקופות ממושכות בקיבוץ סאסא, והתשובה החיובית לבקשה המיוחדת לא איחרה להגיע, מלאת חיבה ורוח שומרית. כך, תוך שלושה ימים כבר אורגנה נסיעתם של עוד ארבע נערות ונער אחד מסאסא למחנה, שהוא ללא ספק אירוע השיא השנתי של 'השומר הצעיר' באיטליה. במהלך המחנה עצמו מתנסים החניכים, תלמידי כיתות ה' ועד י"ב, במגוון רחב של מיומנויות מחנאיות וצופיות, כולל טיולי שטח ולינה באוהלים, ומקיימים שיחות על ציונות ועל ישראל. והשנה, מתוך 180 משתתפי המחנה, היו 20 נציגים משלנו, מהגליל העליון.

"חוץ מהחוויה של הטיסה והטיול לחו"ל, המחנה עצמו גרם לי להסתכל על החיים בצורה קצת אחרת", מספרת דניאל שפי (סאסא), ששבה מהחוויה המרוממת לפני שבוע. "בארץ המצב לא מזהיר במיוחד ועברה עליי ועל כולנו תקופה קשה מאוד. הפינוי מהבית, המלחמה וחוסר הוודאות העצום הזה. הגיחה לאיטליה אפשרה לי לצאת מהסיטואציה הקשה ובאמת לנסות ליהנות מהחיים, כי בסוף, זה מה שנשאר לנו. במחנה הבנו כמה לא חשוב איפה אנחנו ישנים, מה אוכלים ואיך אנחנו נראים, מה שחשוב זה איך אנחנו מתנהגים ומה נותנים מעצמנו לאחרים. אהבתי כל כך את הפשטות של המחנה, האוהלים, האוכל, הפעילויות וריקודי העם. המסע הזה נתן לי כוח עצום לחזור לארץ, למרות שהיה קשה, ולהבין ששווה להמשיך להילחם".

"מעולם לא חשבנו שנוכל לעשות את המסע המדהים הזה", כתבו הסאסאים ליהודה ולעדנה עם שובם. "כשהחבר'ה מברעם סיפרו לנו שהם מגיעים לאיטליה, חשבנו שזו בהחלט עוד אחת מההמצאות המופרכות שלהם. כשהבנו שזו האמת, זה נראה לנו כחלום בלתי מושג שהיינו רוצים מאוד להיות חלק ממנו. ועוד לפני שהבנו שהחלום מתגשם, מצאנו את עצמנו במיניבוס מלא תרמילים ושקי שינה בדרך לנתב"ג. תוך זמן קצר היינו בעיר החלומות: רומא. צ'זארה פונארו, השף של סאסא, המליץ לנו על כמה מקומות לטעום את המטעמים האותנטיים המיוחדים של רומא ואנחנו התפנקנו בין פיצות למריטוצי עם קצפת. הנסיעה בדרך למחנה הייתה קסומה, הנוף הזכיר לנו את הבית שלנו: הגליל! המחשבות היפות ביותר התגשמו: פגשנו בני נוער שמיד הפכו לחברים שלנו לכל החיים, אכלנו, שיחקנו, רקדנו, אבל מעל הכול – נהנינו מכל רגע! במעט רגעי הגעגוע תמכנו אחד בשני והרגשנו שכולם איתנו. עכשיו הגיע הזמן להודות לכם: תודה, תודה, תודה! על המתנה היקרה מפז הזו בתקופה ההזויה הזו שאנו חווים. המחנה הזה היה בדיוק מה שהיינו צריכים!".