מחוננים הם כל מי שמנת המשכל שלהם נמצאה כגבוהה מ-135; הם מהווים כ-4-3 אחוזים מהאוכלוסייה ונבדלים מהנורמה בשל מכלול תכונות המופיעות אצלם בשילובים שונים, כשחלקן מתבטאות בעוצמה יתרה: יצירתיות ותבונה, רגישות ורגשנות, פערים ניכרים בין התפתחות כרונולוגית, נפשית ואינטלקטואלית, סקרנות, חוש צדק ומוסר מפותחים, נטייה לפרפקציוניזם, כישורי שפה וזיכרון נדירים, מודעות נפשית מפליאה, יכולת חשיבה מהירה וצימאון לאתגרים. ככל שמנת המשכל גבוהה יותר, כך מתעצמים שאר מרכיבי האישיות, תכונה ההופכת את המחוננים לפגיעים במיוחד מבחינה רגשית וחברתית. על כן נדרשים להם התאמה, הצמחה והדרכה במסגרות ייחודיות, כמו גם מחנכים ויועצים שהוכשרו לעבוד איתם. הצוות החינוכי ב'מרכז מדע ודעת למחוננים ומצטיינים' בתל-חי נותן מענה אישי ייחודי לכל אחת ואחד מהם, בשל היותם שונים לא רק מבני גילם, אלא אף זה מזה.
הרצון לספק למחוננים מענה שיתאים לאישיותם ולהתפתחותם, וראיית הפוטנציאל הגלום בהם להפוך לדמויות מובילות במדינת ישראל בעתיד, הביאו להקמת מחלקה שהפכה ב- 2006 לאגף ייחודי למחוננים ומצטיינים במשרד החינוך, המאתר תלמידים מחוננים כבר בהיותם בכתה ב'/ג' באמצעות מבחני כושר קוגניטיבי, ומפנה את התלמידים שמאותרים כמחוננים למסגרות שהותאמו לצרכיהם. האגף מייעד תכניות לימוד ייחודיות גם לקבוצת תלמידים בעלי יכולות למידה גבוהות שהוגדרו כמצטיינים, ומהווים את חמשת האחוזים הבאים אחרי סף האיתור למחוננים.
מחוננים הם ילדים שמערכת החינוך ההטרוגנית מתקשה להכילם ולתת מענה הולם לצרכיהם; ילדים שלעיתים מושתקים בכיתתם בשל חשיבתם המהירה וידיעותיהם הרבות, שנתפסים לעיתים כשונים ולכן מוצאים עצמם מבודדים חברתית; ילדים אשר חווים עוצמות גבוהות של דמיון ותחושות, מנוהלים על ידי חשיבה בלתי פוסקת, בעלי צורך עצום לנוע ולפעול, ולכן נוטים לא אחת לשבש את מהלכי השיעור התקינים. מסתבר כי בשל הקלות בה הם צולחים את דרישות בית הספר, הם עלולים שלא לרכוש מיומנויות למידה כלל, מה שעשוי להוות מכשול עבורם במערכת החינוך התיכונית או האוניברסיטאית. מכיוון שכך, המרכז למחוננים מוגדר כמסגרת לימודית מותאמת לצרכיהם, ממש בדומה לזו של החינוך המיוחד, אך מהצד הגבוה של הרצף.
מסגרת הלימוד במרכז למחוננים ומצטיינים בתל-חי נהנית ממבחר קורסים שהותאמו במיוחד למאפייני התלמידים ומציעים במה לביטוי ופיתוח כישוריהם במגוון נושאי דעת בתחומי מדע שונים. הלמידה נעשית בקבוצות קטנות, ללא הוראה פרונטאלית, כך שהתלמידים והמורים מהווים קבוצה לומדת ושותפים בלמידה מבוססת חקר, בה כל לומד מתקדם עצמאית ומתווה לעצמו את מסלול העבודה. צורה זו משנה את עמדת המורה, מהשולט בשיעור ובחומר הלימוד, לעמית מנחה שפורש אפשרויות למידה. בנוסף מתקיים דיאלוג קבוע עם צוותי החינוך של בתי הספר באזור, על מנת ללמוד את הצרכים של הילד המחונן ולתת להם מענה. צד חשוב ביותר בהווייתם של המחוננים הם ההורים, כמובן, וגם איתם מתקיימת עבודה רבת ערך. ככל שיבינו ההורים את החוויה הפסיכולוגית והפנימית של ילדם, כך יתעצמו סיכוייו של זה להבין ולקבל את עצמו.
בארץ צומחים מכוני הכנה פרטיים למבחני איתור מחוננים, המתיימרים לסייע לנרשמים אליהם לעבור את מבחן הקבלה לתכניות הייחודיות. ברור כי לא ניתן להפוך ילד למחונן באמצעות הכנה, אולם ניתן לסייע למי שנמצא על רמת הסף למחוננות, או למחונן המתקשה להתמודד עם סוג מבחן זה; ככלות הכול, הניגשים למבחנים הם ילדים בתחילת כיתה ב', שרק החלו ללמוד קרוא וכתוב, שטרם התנסו במבחנים ואינם מבינים את משמעות מגבלת הזמן. לכן חשוב לערוך להם היכרות קודמת עם צורת המבחן, עם סגנון השאלות והדרך לענות עליהן, וזאת ניתן לעשות באמצעות שיחה בשעת מחנכת כשבועיים לפני המבחן. כשכל הילדים יזכו להיכרות עם הנושא, ייווצר שוויון הזדמנויות.
מה עלול להרגיש ילד שהוריו השקיעו מאות ואף אלפי שקלים בהכנה, והוא "לא סיפק את הסחורה"? מדוע להעמיד בפני הילד ציפיות גבוהות, שיתכן ואינן מתאימות לו? בנוסף, כאשר נעשית הכנה באופן פרטי, נוצר אי שוויון בין מי שביכולתם לשאת בהשקעה כספית גדולה זו, לבין אלו שלא, או לאלו שאינם מעוניינים לחשוף את הילדים לקורסים תחרותיים ממושכים שעשויים להסתיים במפח נפש לילד. המלצתי לאגף למחוננים במשרד החינוך לקחת אחריות ולקיים הכנה בסיסית מסודרת לכל ילדי ישראל, תוך אמירה שדי בכך, ושאין צורך בהכנה נוספת. אין לי ספק שהכנה מסודרת יכולה לסייע לתלמידים מחוננים להתקבל לתכנית; בהליך ממלכתי ניתן, לדעתי, לצייד את בתי הספר בלומדה באמצעותה יסבירו המורים בשעת מחנך מהו מבחן זה ואיך ניגשים אליו, ובכך להסיר מההורים וילדיהם את העול הכספי והלחץ הנפשי.
●
הפעילויות התוססות בכיתות כמעט ושותקו בשנת הלימודים תשפ"א מפאת משבר הקורונה, וכמו בכל שאר המערכות, הלמידה נעשתה מרחוק. בנסיבות אלה, דווקא התלמידים המצטיינים והמחוננים חוו קושי מיוחד, בשל הניתוק הפיזי מחברת השווים להם. ההיבט החברתי הנו משאב חיוני עבור מחוננים, ואנחנו צופים כי תשתית הפעילויות תחזיר את שנת הלימודים תשפ"ב לעוצמות מחודשות, עם מאות הלומדים שישובו לכיתות.
המרכז בתל-חי הוא מהגדולים שבין 58 המרכזים למחוננים ומצטיינים שפועלים בישראל, והצפוני שבהם. חרף מיקומו המרוחק, הביזור הגיאוגרפי של היישובים והיעדר ערים גדולות, מוצאים בו התלמידים מקום להנאה ולהתפתחות ומקדישים שעת נסיעה ויותר לכל כיוון מדי שבוע, כדי לחוות את ההרפתקה הלימודית המתרחשת כאן, המפגישה בין שלל מגזרי החברה בישראל; יהודים, דרוזים, צ'רקסיים, נוצרים, מוסלמים, בדואים, עלווים, דתיים וחילוניים. לכן שוקדים כאן לא רק על פיתוח החשיבה והתמיכה הרגשית, כי אם גם על גיבוש ערכי, פיתוח סובלנות לקבלת האחר והשונה ופיתוח מנהיגות. לאורך השנים גדל מספר התלמידים במרכז מ-200 בתחילת דרכו ועד למעלה מ-800 כיום, והוא נחשב לאחד המרכזים הגדולים והמובילים בארץ. את אלפי תלמידי המרכז שבגרו ניתן לפגוש ביחידות העילית המסווגות בצה"ל, בצמתי השפעה בארץ ובעולם, במיטב חברות ההייטק וההזנק; הם פורשים כנפיים ומשכללים את הכלים ודרכי החשיבה שרכשו במרכז המחוננים בתל-חי.
הודות ליוזמה ולמאמצים המשותפים של צוות המרכז למחוננים ומצטיינים בתל-חי וצוות 'קריית החינוך דנציגר', בתמיכת האגף למחוננים ומצטיינים, פועלת מאז שנת הלימודים תש"פ מסגרת לימודית צומחת למחוננים – מסלול כיתות המחוננים בקריית שמונה. מדובר במסגרת סדירה הצפונית ביותר למחוננים, הפועלת במשך כל ימות השבוע ומהווה כיתת-אם לתלמידיה. מסגרת זו משלבת בין מחויבות לתכנית הלימודים של משרד החינוך לתכניות לימודים ייחודיות למחוננים, תוך יצירת מסגרות העשרה ובכללן סמינרים, הרצאות מומחים, פעילויות העצמה ושיתוף פעולה מדעי. תלמידיה לומדים במרחבים חדישים המותאמים לכישוריהם, אך הם גם חלק משכבת גילם בכלל בית הספר, ושותפים לכלל הפעילויות החברתיות-ערכיות. אחת לשבוע מצטרפים תלמידי כיתות מחוננים אלה ליום לימודים משותף עם תלמידי המרכז למחוננים ומצטיינים בקמפוס תל-חי, משתלבים עם תלמידים מחוננים המגיעים ממרחב אצבע הגליל והגולן, ונתרמים הדדית.
הכותב הוא ד"ר אופיר דגני – מנהל 'מרכז מדע ודעת למחוננים ומצטיינים' תל-חי, חוקר במכון המחקר מיגל ומרצה במכללה האקדמית תל-חי
