מכירים את זה שלפעמים אתם שומעים שיר מסוים, ותוך כדי זמזום נזכרים בצעדי הריקוד שלו? למשל – 'צדיק כתמר יפרח יפרח' או 'סובי סובי ממטרה', או 'שירי לי כנרת' וכמובן, איך לא, 'הרועה הקטנה'? כי אין דבר יותר ישראלי מריקודי עם: שירי ארץ-ישראל-הישנה-והטובה, הורה של חלוצים עם נגיעות מן המזרח, כוריאוגרפיה שמתאימה לכולם – מבוגרים וילדים, בעלי כישרון ריקוד או חסרי קואורדינציה – ומעל הכל אווירת יחד עליזה ומגבשת.

פעם קראנו לזה – הרקדה. כי לא סתם באנו לרקוד. היה מי שהרקיד אותנו, מי שעקבנו אחר צעדיו הווירטואוזים בניסיון לזכור מתי ימינה ומתי שמאלה, מתי סיבוב, מתי מחיאת כף, ומתי לעזאזל מגיע הצעד התימני. באותם ימים, הרבה לפני עידן הרשתות החברתיות ואתרי ההיכרויות, ההרקדות היו גם הזדמנות להיפגש, לראות ולהיראות, ובעיקר לקחת חלק בפעילות חברתית עם משימה משותפת מאתגרת – לשמור על אחידות הצעדים במעגל. וכן, לעיתים גם יצאו משם סיפורי רכילות עסיסיים, לפעמים גם רומנים גדולים, כי ככה זה אנשים.

את ריקודי העם רקדו אמנם בכל הארץ, אבל בקיבוצים הם היו פופולריים במיוחד – אולי בזכות הקהילתיות, אולי בזכות שימור המסורות מימי ראשית היישוב, ואולי פשוט בזכות ועדת תרבות. עם הזמן והקדמה, דעך כוכבם של ריקודי העם, והם הצטמצמו לכדי נישה של 'משוגעים לדבר', חבורות קבועות, חוגים, ולפעמים גם הפציעו בחגיגות יום העצמאות.

ואז הגיעו החבר'ה של עמותת הספורט גליל עליון, והחליטו להחזיר הרקדה ליושנה: יחד עם אשכול גליל מזרחי, יסוד המעלה ומבואות חרמון הם יצאו במיזם נוסף משותף, תחת פרויקט הדגל 'עושים ספורט הרווח כולו שלך', של ריקודי עם ללא עלות לתושבי הגליל ולאורחים שמטיילים באזור.

"אנחנו כל הזמן חושבים איזו פעילות ספורטיבית יכולה לחבר בין אנשים, מה יכול להוציא אנשים מהבית כדי לעשות דברים בריאים ביחד", אומר זיו ברתנא שמוביל את הפרויקט מטעם עמותת הספורט גליל עליון. "פרויקט 'עושים ספורט הרווח כולו שלך', שהתחיל בפברואר והנגיש ללא עלות עשרות אימונים בכל חודש בכל מרחב הגליל, היה מוצלח מאוד וגרם לאנשים רבים לעשות ספורט. עם זאת חיפשנו משהו גדול יותר שיגרום ליותר אנשים להיפגש ביחד, משהו שיצור חיבורים בין תושבי הגליל מכל הרשויות. לאחר שיחה חיובית עם מוני לוי, ששמו הולך לפניו, החלטנו ללכת על ריקודי עם, בקונספט של יום קבוע, כל פעם בישוב אחר בגליל".

וכך, בכל יום שלישי, ובמשך שישה שבועות רצופים מסוף יולי ועד תחילת ספטמבר, תתקיימנה הרקדות ביישובי הגליל עם מוני המרקיד, שממש כמו פעם – יפרוס את ציוד ההגברה, ילחץ פליי, יכוון, ידריך, ייתן בקצב, וירים את האווירה על הרחבה. בעמותה מבטיחים שהישוב המארח יפנק עם מים צוננים ושלל פירות העונה (בכל זאת, בריאות), ומזמינים את תושבי ותושבות הגליל להגיע, לרקוד, להיפגש ולנשנש.
"ביום שלישי בשבוע שעבר הייתי בשמיר בערב הפתיחה", מוסיף ברתנא, "האווירה הייתה נהדרת, הגיעו לא מעט אנשים מהקיבוץ, שזה חלק מרכזי מהרעיון, אבל הגיעו גם לא מעט אנשים מיישובי הסביבה וזה בדיוק מה שאנחנו מחפשים – את הביחד הקהילתי היישובי והאזורי". ביום שלישי השבוע תתקיים ההרקדה במחניים, ובהמשך גם במלכיה, שאר יישוב, משמר הירדן ואליפלט.
בואו לרקוד!