חוסן לאומי וחברתי בצל מלחמת 'חרבות ברזל'

במהלך 14 חודשים של מלחמת 'חרבות ברזל', ביצע צוות מחקר מהמכללה האקדמית תל-חי ואוניברסיטת תל אביב (מרכז בינלאומי לשיתוף פעולה מחקרי בשם Reswell) שש מדידות חוזרות בניסיון להבין את השינויים בחוסן הלאומי, הקהילתי והאישי, לצד תחושות כמו תקווה, ייאוש, תפיסת איומים, תסמיני סטרס, תפיסת לכידות חברתית והסכמה עם ערכי יסוד. המחקר נערך ובוצע ע"י צוות חוקרים משני המוסדות: הפרופסור שאול קמחי, הפרופסור יוחנן אשל, הפרופסור ברוריה עדיני, ד"ר הדס מרציאנו ואריאל קאים, והוא מציג תובנות מעמיקות על מצב החברה הישראלית בעיצומו של משבר ממושך.

המדידה הראשונה נערכה זמן קצר לאחר מתקופת אוקטובר 2023. במדידה הנוכחית, השישית במספר, נכללו 860 משתתפים שענו על שאלון המחקר בכול שש המדידות שנעשו עד כה לאורך המלחמה. המדידה בוצעה זמן קצר לאחר נפילת משטר אסד בסוריה; דוח המחקר כלל שני סוגי ניתוחים: השוואה בין ממוצעי המדדים בקרב המדגם כולו שנבדקו לאורך שש המדידות, ובחינת ההבדלים של ממוצעי המדדים בחלוקה לשלוש קבוצות בהתאם למידת התמיכה בממשלה: מתנגדים, תומכים וניטרליים.

החוסן הלאומי והאישי: מגמות משתנות

המחקר מצביע על ירידה הדרגתית בחוסן הלאומי לאורך חמש המדידות הראשונות, שהתייצבה ואף עלתה במדידה השישית. נמצא כי התמיכה בממשלה שיחקה תפקיד מרכזי ברמת החוסן: תומכי הממשלה דיווחו על רמות חוסן גבוהות יותר ממתנגדיה. החוסן האישי, לעומת זאת, הראה ירידה במדידה השלישית, אך חזר לרמות קודמות והציג יציבות במדידה האחרונה. בכל חמשת המדידות הראשונות רמת החוסן האישי הייתה הגבוהה ביותר בקרב תומכי הממשלה בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות. בנוסף, בכל המדידות, הניטרליים הראו את רמת החוסן האישי הפחותה ביותר. באופן מפתיע, הפערים בין קבוצות התמיכה בממשלה בחוסן האישי כמעט נעלמו במדידה האחרונה.

מורל ותקווה: מגמות חיוביות לצד תנודתיות

ממוצע המורל עלה בהתמדה עד המדידה הרביעית, עם ירידה קלה במדידה החמישית והתאוששות קלה בשישית. גם כאן, תומכי הממשלה דיווחו על רמות מורל גבוהות יותר. תקווה, לעומת זאת, הציגה דפוס תנודתי: היא עלתה באופן מובהק במדידה השנייה לעומת הראשונה, ירדה באופן מובהק במדידה השלישית בהשוואה לשנייה, לאחר מכן נצפתה התייצבות במדידה הרביעית, שוב ירידה במדידה החמישית בהשוואה לרביעית, ולאחר מכן חלה עלייה מובהקת במדידה השישית. בכל המדידות, התקווה הגבוהה ביותר דווחה על ידי תומכי הממשלה, לאחר מכן בקרב הניטרליים, והתקווה הנמוכה ביותר דווחה על ידי מתנגדי הממשלה.

תסמיני דחק, תחושות סכנה ותפיסת איומים

רמת הדחק ירדה באופן מובהק בארבעת המדידות הראשונות ממדידה אחת לבאה. במדידה החמישית הייתה ירידה קלה אך לא מובהקת לעומת המדידה הרביעית, ואילו במדידה השישית נמצאה ירידה נוספת ומובהקת לעומת המדידה החמישית. בכל המדידות רמת הדחק שדווחה ע"י תומכי הממשלה הייתה נמוכה באופן מובהק בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות, שלא היה הבדל ביניהן.

תחושות הסכנה ירדו באופן מובהק במדידה השלישית לעומת השנייה וברביעית לעומת השלישית. לאחר מכן נצפתה התייצבות במדידה החמישית ושוב נצפתה ירידה במדידה השישית לעומת החמישית. בשלושת המדידות הראשונות לא היו הבדלים מובהקים ברמות של תחושות הסכנה בין המתנגדים לממשלה ובין הניטרליים, אבל היה הבדל מובהק ביניהם ובין קבוצת התומכים, שהפגינו רמות תחושות סכנה נמוכות יותר. במדידות האחרונות, הפער בין הקבוצות הלך וגדל, כאשר קבוצת תומכי הממשלה דיווחה על הרמות הנמוכות ביותר של תחושות סכנה, לאחר מכן הניטרליים ואילו מתנגדי הממשלה דיווחו על הרמות הגבוהות ביותר של תחושות סכנה.

ממוצע תפיסת האיומים של כלל המדגם הראה ירידה מובהקת במדידה השנייה לעומת הראשונה ולאחר מכן התייצב ולא השתנה במידה מובהקת עד לסוף המדידות. לאורך כל המדידות דיווחו מתנגדי הממשלה על תפיסת האיומים המשמעותית ביותר, אחריהם הניטרליים ולבסוף תומכי הממשלה.

תחושות ייאוש ולכידות חברתית

תחושות הייאוש נמדדו לראשונה רק במדידה השישית, וכאן 56% מהמשתתפים דיווחו על תחושות ייאוש כמחצית מהזמן או יותר, כאשר מתנגדי הממשלה חוו ייאוש בתדירות גבוהה יותר. תפיסת הלכידות החברתית ירדה באופן תלול לאורך המלחמה, אך במדידה השישית נצפתה התייצבות. נמצאו הבדלים משמעותיים בין תומכי הממשלה (שדיווחו על הלכידות הגבוהה ביותר) למתנגדיה. למרות שכל הקבוצות הראו ירידה בתפיסת הלכידות החברתית, גם הפערים בין הקבוצות הלכו וגדלו עם התקדמות המדידות.

הסכמה עם ערכים ממגילת העצמאות

גם מידת ההסכמה עם ערכי יסוד נמדדה רק במדידה השישית. במדידה הנוכחית נמדדה הסכמה עם 4 ערכי יסוד, כשלפני המלחמה נמדדה מידת ההסכמה עם 7 ערכים (https://bit.ly/4ghV4Bq). מרבית המשתתפים (79.4%) הסכימו עם ארבעת הערכים שנבדקו במדד זה במידה בינונית-גבוהה ומעלה; השאר רק במידה בינונית-נמוכה ומטה. המתנגדים לממשלה הסכימו עם הערכים במידה גבוהה יותר בהשוואה לתומכים ולניטרליים, שביניהם לא נמצא הבדל מובהק. הפער בין המתנגדים לממשלה לבין שתי הקבוצות האחרות בהתייחס לארבעת ערכי מגילת העצמאות שנבדקו במדד זה מצביע, לדעת החוקרים, על פער עמוק בהתייחס לשאלה 'איזו מדינה רוצים המשתתפים לראות בעתיד'. לדידם, ישנה חשיבות גבוהה להתייחס לפערים הללו, מאחר וככל שמגמה זו תמשך, היא תהווה סיכון גדול יותר ליכולת החברה הישראלית להתמודד לא רק עם המצב הנוכחי אלא גם עם שלל האתגרים הפוטנציאליים עימם המדינה עלולה להידרש להתמודד כדוגמת היחסים עם הקהילה הגלובלית, מצב כלכלי מדרדר, חוסר יציבות פוליטית, ומשבר חברתי מתגלגל.

האמון במוסדות: צה"ל מוביל, המשטרה בירידה

בכל המדידות, זכה צה"ל לרמת האמון הגבוהה ביותר מכלל הקבוצות, בעוד האמון במשטרה ירד באופן תלול, במיוחד בקרב מתנגדי הממשלה. האמון במערכת המשפט והתקשורת היה גבוה יותר בקרב מתנגדי הממשלה, בניגוד לאמון בכנסת ובמערכת החינוך, שהיה גבוה יותר בקרב תומכיה.

מחקרים קודמים מצביעים על כך שאמון במנהיגות מהווה את אחד התנאים ליכולת ההתמודדות של חברה עם משברים ואסונות ומהווים אבן יסוד בחוסן הלאומי. על כן, סבורים החוקרים, משבר אמון חריף שנראה שהוא אף הולך ומתגבר בין חלקים משמעותיים של החברה הישראלית להנהגה שלה, הינו מדאיג. ממצאי המחקר ממחישים את ההשפעה של משברים ממושכים על החברה הישראלית, תוך הדגשת החשיבות של יצירת מדיניות שתמנע העמקת שסעים ותתמקד בחיזוק החוסן החברתי והלאומי. למרות הפערים העמוקים בין הקבוצות, המחקר מדגיש את הצורך בשיקום האמון במנהיגות ובמוסדות המדינה כדי להתמודד עם אתגרי העתיד. החוקרים ממליצים על קידום שקיפות ודיאלוג בין קבוצות החברה, לצד חיזוק ערכי מגילת העצמאות.