ויתרו על הטיול הגדול – בחרו במנרה

בעולם אחר, עשרה צעירים וצעירות שזה עתה השתחררו מצה"ל היו אורזים תרמיל, מזמינים טיסה וממריאים לטיול הגדול שאחרי הצבא. אבל חברי גרעין 'חצר תל-חי' בחרו בכיוון אחר לגמרי: הם באו למנרה.

הגרעין הוקם לזכרם של נעם ברזילאי ז"ל (לוחם אגוז), שנפל סמוך למנרה במהלך מלחמת חרבות ברזל, ועילי גרפינקל ז"ל. מתוך רצון להמשיך את דרכם ברוח של נתינה, התגבשה קבוצה של כעשרה לוחמים ולוחמות משוחררים מכל רחבי הארץ, שבחרו לתרום את הזמן והלב לשיקום הקיבוץ ולחיזוק הקהילה. הם מתגוררים יחד ב'גן דרור' שבקיבוץ, כקומונה מגובשת ומתעצבת, ומתחייבים לשהות במקום לפחות חצי שנה.

למה דווקא מנרה?

אוריאל, שיזם את הקמת הגרעין, מספר כי תחושת השליחות הייתה מיידית: "כשראינו את הפגיעה במנרה – ידענו שאנחנו רוצים לקחת חלק בתיקון".
המיקום הפיזי של נפילתו של נעם, ממש סמוך לקיבוץ, הפך את הבחירה למוחשית מאוד.
חברי הגרעין התקבלו בחיבוק חם מצד הנהלת הקיבוץ ותושבי המקום – וכעת הם שותפים מלאים למסע של שיקום ובנייה מחדש.

לא רק לבנות קירות – גם להחזיר תחושת בית

חברי הגרעין פועלים בכל מקום שבו אפשר לעזור, כשהעשייה שלהם נוגעת בשלושה מישורים עיקריים – הגנה, שיקום וקהילה, אבל בפועל, הכול מתערבב לדבר אחד – התחדשותה של מנרה. מדי שבוע ישתלבו חצי מחברי הגרעין בלו"ז של כיתת הכוננות, והחצי השני יעסוק בעבודות שיקום, גינון, פינוי וסידור. שעות אחר הצהריים יוקדשו לפעילות גיבוש פנימית ולפרויקטים חברתיים. כל שבוע ייפתח בשיחת גרעין משותפת, שמטרתה לתאם משימות ולחזק את תחושת השותפות.

חברי הגרעין רוצים להיות חלק מהמסע המשותף לשיקום מנרה, והמסר שלהם לקהילה ברור וחד: "נשמח להכיר כמה שיותר אנשים מהקהילה ולהיות כתובת לכל צורך או רעיון. המטרה – להיות שותפים לדרך. או במילותיה של אלמוג, חברה בגרעין: 'אנחנו יודעים שהקהילה במנרה היא קהילה חזקה ומיוחדת, ואנחנו פתוחים לרעיונות ורוצים לצעוד אתכם יד ביד.'"

הובא לפרסום על ידי אורטל מאיר קקון.