כשנוסעים צפונה על כביש 90, בקטע הכביש העוקף את תל חצור, מתגלה גבעה יפה וגבוהה, מבודדת מעט מפסגות הרי צפת שממערב. הגבעה, הנישאת מעל עמק החולה, נמצאת בלב שטח אש 100 ומשמשת את סיירת גולני לדורותיה כאתר אימונים; אך סיפורו של תל משב בהקשר הצבאי עתיק בהרבה מזה של מדינת ישראל או זיכרונותיהם של טירוני סיירת גולני. על פסגת התל שכנה בעבר מצודה כנענית, כזו שהוקמה כחלק מבניינה של ממלכת תל חצור הקדומה, וכחלק ממערך הביצור שלה במרחב. נראה שלימים אף היתה שם מצודה ישראלית, שיתכן ונזכרת בתנ"ך כאחת מערי המבצר הישראליות בנחלת שבט נפתלי, ככל הנראה עיר שנקראת 'הרמה': " לִבְנֵי נַפְתָּלִי… וַיְהִי גְבוּלָם, מֵחֵלֶף מֵאֵלוֹן בְּצַעֲנַנִּים … וְעָרֵי, מִבְצָר… וַאֲדָמָה והָרָמָה, וְחָצוֹר וְקֶדֶשׁ …" (יהושע ט, ל"ב-ל"ז). מיקומה של תל חצור על צומת דרכים בינלאומיות, זו המובילה מדמשק לארץ ישראל ולבנון דרך גשר בנות יעקב (ממש מתחת למצד עתרת, אזור הסכר של כפר הנשיא), וזו המחברת בין מצרים ויהודה לבקעת הלבנון והלאה לממלכות הקדומות ששכנו במה שהיא טורקיה של ימינו; דרך שעדיין קיימת היום בדמותו של כביש 90, עם קצת פחות חיבורים בינלאומיים.
תל משב, במיקומו האסטרטגי הייחודי המשקיף על כל עמק החולה ומורדות הגולן, ועם זאת מצוי במרחק ריצה קלה ואיתותי עשן ואש מתל חצור עצמה, היה חלק מקו ההגנה והתפיסה המרחבית של תל חצור הקדומה, בירת הממלכה הכנענית. לפני המצאת בלוני התצפית, הלוויינים ושאר האמצעים הטכנולוגיים המאפשרים מבט-על, הטכניקה הטובה ביותר שעמדה לרשותה של האנושות להשקיף מגבוה ולרחוק היתה בטיפוס למקומות גבוהים, פסגות הרים למשל. ובגלל שאת הקשר האלחוטי וגם את זה החוטי המציאו רק במאה הקודמת, נראה שהיה על צבאות קדומים להשתמש בטכניקות קדומות יותר גם להעברת מסרים. הרץ היווני מקרב מרתון הוא דוגמא אחת להעברת מסרים מפעם, אך נראה שבממלכת חצור הכנענית העדיפו שהרצים לא ימותו עם העברת ההודעה, ומיקומו הכה סמוך של תל משב לתל חצור איפשר את העברת המסרים בין הנקודות בצורה קטלנית מעט פחות. גם הנראות שבין תל משב לעמדות שעל חומות תל חצור הקדומות יכלה לסייע בהעברת מסרים, ביום או בלילה, ואפילו תקיעת שופר טובה יכלה להישמע בין האתרים. מיקומו של תל משב איפשר תצפית איכותית שחסרה ליושבים בתל חצור, והעניק לה הגדלה משמעותית של טווחי הראייה והשליטה. המצודה בתל אפשרה תצפית לרחוק ודיווח מיידי כמעט לכל מקרה של סכנה מתקרבת, הודעה מקדימה על תנועות הסירות באגם החולה או על התקרבות של שיירה מאי שם, למי שחיכה לחבילה ממסופוטמיה. מפסגת תל משב יכלו, ביום טוב, לתקשר באיתותי עשן ואש אפילו עם המקבילים בעמדות שבתל דן ובאבל בית מעכה, מה שאפשר ליושבי תל חצור להעביר בזריזות גם מידע לקצוות המרוחקים של העמק.
עבודות של רשות העתיקות בשילוב משלחת חפירות תל חצור מהאוניברסיטה העברית, העלו את ההשערה שלבד מהמצודה הכנענית בראש התל, היתה בו גם מצודה מימיי ממלכת ישראל. גם להם עוד לא היתה טכנולוגיית רחפנים או ראיית-על, אבל לנו יש, ועם האמצעים הללו הצלחנו לזהות גם את השלבים השונים בביצורים הקדומים שבתל, ולהבדיל בין המבנים העתיקים שנמצאו בו במהלך האלף הראשון והשני לפני הספירה. מתוך כך אפשר לשער שמתישהו סביב שנת 1200 לפני הספירה, כשאבותינו הישראלים הקדמונים השתלטו על תל חצור (כך על פי אחת ההשערות הארכיאולוגיות המרכזיות והרווחות), הם השתלטו גם על תל משב. סיכוי סביר שגם האשורים הקדומים שהגיעו לתל חצור ותרמו לחורבנה הסופי, השתמשו בתל משב כמקום תצפית מועדף ונוח לפעילות החורבן בה התמחו. כך או כך, אם אתם בעניין של קפה עם תצפית על העמק, העלאת זיכרונות מימיכם כטירונים בסיירת גולני או מימי הכיבוש האשורי, ימי שבת וחג הם הזמן המתאים לעלות לתל. בשאר השבוע יורים שם, אז פחות סימפטי.
ההגעה לאתר כוללת נסיעה ברכב 4X4 בדרך שבין שטח אש 100 לעלמה, חניה באזור פיצול השבילים, רגע לפני שהשביל הופך לקשוח במיוחד, והליכה רגלית חצי מאומצת במעלה ההר עד לפסגה (תבדקו באפליקציית הטיולים של 'עמוד ענן'). למעוניינים בקריאה נוספת ומקצועית יותר לשדרוג ההיכרות עם הנוף והמורשת המקומיים, חפשו באינטרנט את המאמר המדעי שיצא לאחרונה בכתב עת איטלקי בינלאומי לארכיאולוגיה: "Tel Mashav: The Eyes of Tel Hazor".
פורסם לראשונה בגיליון 231 מיום 6 בנובמבר 2019
