בתחילת השבוע, בתום תקופה ממושכת של חוסר ודאות, אישרה הממשלה שתי הצעות החלטה שנועדו לחולל שינוי עמוק ביישובי הגבול בצפון, אלו שמאז פרוץ המלחמה התמודדו עם פינוי ופגיעה בתשתיות. מדובר בשתי הצעות החלטה נפרדות אך משלימות, שמסמנות את תחילתו של מאמץ ממשלתי מקיף לשיקום הצפון. ההחלטות כוללות השקעה חסרת תקדים של למעלה ממיליארד ש”ח, והכרזה על יישובי הגבול (0–2 ק”מ) כיישובי עדיפות לאומית לשנים 2025–2029.
התוכנית הראשונה מתמקדת בשיקום קהילתי ומשלבת בין פתרונות דיור מיידיים לתמריצים כלכליים למשפחות נקלטות ביישובים צמודי הגדר. במסגרת ההחלטה תקצה הממשלה מעל 300 מיליון שקלים עבור פתרונות מגורים זמניים ומבנים יבילים (קראוונים), או לשיפוץ של מבנים קיימים. כמו כן, יוקצו מענקים להפעלת גני ילדים ומעונות גם במקרים בהם מספר הילדים נמוך מהתקן, במטרה לאפשר קליטה של משפחות צעירות ביישובים.
במקביל תצא לדרך יוזמה רחבת היקף שבמרכזה סבסוד דרמטי של עלויות הפיתוח לקרקעות בבעלות המדינה. משפחות שירכשו מגרשים ביישובים המרוחקים עד שני קילומטרים מהגבול ישלמו השתתפות עצמית של כ־100 אלף שקלים בלבד עבור עלויות הפיתוח; חיילי מילואים פעילים יזכו להטבה משמעותית יותר, עם תשלום מופחת של 50 אלף שקלים.
■
לצד התוכנית לשיקום קהילתי, אושרה גם תוכנית להאצה כלכלית בצפון, הכוללת סל תמריצים לחברות טכנולוגיה, מפעלי תעשייה וחקלאים. במסגרת התוכנית יועמדו מענקים והלוואות שיסייעו למפעלים להתרחב, לקלוט עובדים חדשים ולהגדיל את פעילותם העסקית. גם מוסדות ההשכלה לא נותרו מאחור: מכללת תל-חי, הצפויה להפוך לאוניברסיטה, תקבל סיוע בהגדלת מספר הנרשמים ושיפור יכולות הקליטה של סטודנטים חדשים. לצדה, גם מוסדות מחקר ועוגן כמיגל יזכו לתמיכה משמעותית.
במסגרת החלטה זו, נכללים גונן ולהבות הבשן ברשימת יישובי קו העימות — צעד חשוב שמאפשר להם ליהנות מהטבות התוכנית. עם זאת יש להדגיש כי מדובר בשלב ראשון, והמאמצים להרחבת ההכרה בשני הקיבוצים גם בהקשרים נוספים נמצאים בעיצומם.
■
לראשונה מאז פרוץ המלחמה, מונחות על שולחן הממשלה שתי החלטות רחבות היקף שמנסות לתת מענה אמיתי ליישובי הגדר בצפון, לאחר תקופה ממושכת של תחושת הפקרה. ההיסטוריה מלמדת שמרגע שההחלטה מתקבלת ועד שמורגשת השפעתה בשטח, הדרך עוד ארוכה. ההצלחה האמיתית לא תימדד בכותרות, כי אם במהירות, בעקביות ובאמון המחודש שתצליח המדינה לייצר מול תושביה.
