מוסיקה

ההפרעה היא המחקר של החיים שלי

איך מתגברים על משבר נפשי? איך מתעלים הפרעת אישיות גבולית לעבודה וליצירה? המוזיקאי נאור לוי מכיר לפחות דרך אחת ● "לאשפוזים הגעתי עם מחברת, כמו סטודנט"

בילדותו התחיל נאור לוי ללמוד לתופף בתופים; בגיל 11 כבר קיבל את הגיטרה הראשונה, "ומאז", הוא מספר, למדתי לבד, מהמטאל והרוק". היום עובד לוי (24, עמיר), מוזיקאי ומורה לגיטרה, על הלחנת אלבומו הראשון, שצפוי להיות "אלבום אינסטרומנטלי בסגנון פיוז'ן, שזה אלמנטים של רוק, פרוגרסיב, מטאל וג'אז. אפשר להגיד שאני עושה פיוז'ן כבד". טכניקת הקלטת האלבום של לוי גם היא איננה סטנדרטית; הוא אמנם מנגן על גיטרה ועל כל שאר הכלים, אך את ההקלטות לאלבומו מבצעים נגנים אחרים: "אני שולח אליהם את התפקידים", הוא מסביר, "וכל אחד מקליט ושולח חזרה".

"אנשים הידרדרו לסמים, אני הלכתי לישיבה"

הוראת מוזיקה, הלחנה, עבודה על אלבום, את כל אלה עושה לוי, מוזיקאי מוכשר, אחרי התפרצות קשה של הפרעת אישיות גבולית, אותה חווה לפני פחות משנה, ושאותה הוא מתאר כאירוע מכונן שהשפיע עליו עמוקות – ולא רק לרעה.

מתי גילית שיש בעיה? ומה הרגשת כשגילית?

"ההתפרצות טרייה, אבל היו סימנים מקדימים. זה מתנפח, אתה מרגיש שאתה כבר 17 שנים בזה ואתה מחבר דברים שקרו בעבר. בסוף מרץ של שנה שעברה הייתי מורה בבית ספר פרטי והיו לי 21 תלמידים. קמתי בבוקר ואמרתי לעצמי, 'אני לא יכול ללכת ללמד היום'. התקשרתי והתפטרתי. בכיתי כל היום. יום אחרי התפטרתי מבית הספר השני שלימדתי בו, וזהו. כל היום אתה מרגיש שכולך מתרוקן, אין כלום. הלכתי לפסיכיאטר, הוא אבחן דיכאון בינוני, ונתן לי כדורים. הרגשתי שמשהו עוזר, אבל לא באמת עד הסוף. זה לא עזר. אחרי חודש חזרתי אל הפסיכיאטר, והוא העלה את המינון. זה השפיע, נכנסתי להיפומאניה (אחת מהפרעות מצב הרוח. מתבטאת בעליצות יוצאת דופן, התרגשות, כעסנות או עצבנות חריגה אשר נמשכת מספר ימים. ד"ב). התחלתי לעבוד בהמבורגרייה ולא הייתי מאוזן. אחרי שבועיים התפטרתי משם. אחרי זה היו התקפי חרדה, ועדיין לא הייתי מאובחן, וסבלתי מאד. בבית החולים 'זיו' לא קיבלו אותי פעמיים, ואז נסעתי לבית החולים הפסיכיאטרי 'מזור' בעכו, ושם אבחנו את הפרעת האישיות הגבולית, שכבר ידעתי שהיא העניין. הייתי מאושפז חודש וחצי, וחזרתי לעוד שבועיים וחצי אחרי שבועיים וחצי".

למה חזרת שוב לאשפוז?

"חזרתי ולא היה לי כוח לקום. התקפי חרדה ודיכאון".

היו סיבות להתקפים?

"לפעמים יש סיבות ולפעמים אין. זה כבר לא משנה לך, זה פשוט קורה".

זה התחיל בצבא?

"לא. ההורים התגרשו מבלי להתייעץ איתי, בצורה לא חלקה, וכבר בתור ילד היו לי בעיות. בגיל 13 הלכתי ללמוד בישיבה חרדית. בריחה קלאסית. אנשים הידרדרו לסמים, ואני הלכתי לישיבה. הייתי שם שנתיים, זה היה בזבוז זמן, ואז חזרתי לעולם החילוני שכבר הכרתי. נכנסתי יצאתי. השירות הצבאי?" הוא חוזר לשאלתי, "סיימתי שלוש שנים עם בעיה נפשית כל החיים".

ניערתי את האבק והקמתי סטודיו

אחרי איזון תרופתי מצבו של לוי התייצב. "יש גם תרפיה בקבוצה וגם פגישות אישיות. אתה צריך ללמוד בעצמך על ההפרעה. אתה חייב לחקור. לאשפוזים הגעתי עם מחברת, כל היום עם מחברת, כמו סטודנט שבא ללמוד, לראות מה קורה לך ואיך אתה מגיב". וכשחש שהוא חוזר לאיזון, וגם הפסיכיאטר המליץ, שוחרר לוי מהאשפוז וחזר לפעילות המוזיקלית. "העפתי את האבק מהמחסן לשעבר הזה, והקמתי את הסטודיו. התקרה הולכת באלכסון, יש פה אקוסטיקה טובה. מאז אני פה מלחין, מנגן, מלמד".

מהאבחנה שקיבל מהרופאים הוא דווקא איננו מבוהל. עצם העובדה שהוא יודע שהוא מתמודד עם הפרעת אישיות גבולית, כך הוא קובע, דווקא עוזרת לו בתפקוד. "אתה מבין מהם הסימפטומים שלך טוב יותר, ואיך להתמודד איתם. קל לשים את האצבע על מה קורה. לפי הסימפטומים, אתה מבין הרבה על איך ההפרעה משפיעה עליך. ההפרעה הזאת זה המחקר של החיים שלי".