גאווה לגליל: שני מענקי מחקר יוקרתיים
לד"ר אושרי בורגמן ממכון מיגל

ד"ר אושרי בורגמן (עמיעד), חוקר במחלקה לקרקע, מים וסביבה במכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל (משקי הגליל העליון) ומרצה בכיר בחוגים למדעי הסביבה ומדעי המים במכללת תל-חי, זכה בשני מענקי מחקר משמעותיים בסך כולל של 2 מיליון ש"ח. המענקים הוענקו על ידי קרן BARD, הקרן הדו-לאומית למו"פ חקלאי של ארה"ב וישראל ו-ISF, הקרן הלאומית למדע, לטובת שני פרויקטים מחקריים הבודקים את בסיס התהליכים הפיזיקליים והביו-גיאוכימיים בקרקע, במטרה להביא לשיפור ניהול משאבי המים בחקלאות, תוך פיתוח שיטות עיבוד קרקע יעילות יותר מהקיימות, ופיתוח מערכות משופרות לחיזוי תהליכי זרימה, שיסייעו לצמחים בספיגת חומרי מזון בצורה מיטבית, תוך הפחתת הפגיעה באיכות המים.

המחקר שזכה במענק מ- ISF יתמקד בהבנת החוקים הבסיסיים שמכתיבים את תנועת חומרים המומסים במים, ביניהם מלחים, דשנים, חומרי הדברה ומזהמים אחרים, המתערבבים ומגיבים כימית בתנאי זרימה שונים בתווך נקבובי, כגון קרקע ומי תהום, והשפעתם על הפעילות הביולוגית של הקרקע, לתהליכים בעלי חשיבות חקלאית וסביבתית. בעזרת הבנה זו ופיתוח מודלים חדשים, ניתן יהיה לשפר את יכולת החיזוי, שתוכל לשמש לתכנון מערכות חקלאיות, תהליכי טיפול בקרקעות מזוהמות, הערכות סיכונים סביבתיות ותהליכי סינון שונים.

המחקר שזכה במענק מ- BARD יתבצע בשיתוף פעולה בין חוקרי מכון המחקר מיגל ופרופ' ורוניקה מוראלס, חוקרת ומרצה מאונ' קליפורניה (דיוויס). המחקר יבחן את השפעת מבנה הקרקע, תכולת המים והפיזור שלהם על הדינמיקה של ריכוזי החמצן בתמיסת הקרקע, שהינה חיונית לשיפור עיבוד הקרקע וניהול משאבי המים בחקלאות. הבנה זו תאפשר פיתוח שיטות עיבוד יעילות יותר מהקיימות, שתסייענה לצמחים בספיגת חומרי מזון בצורה מיטבית, תוך הפחתת פגיעה באיכות המים.

המחקרים מתקיימים על רקע משבר אקלים גלובלי המוביל למחסור חמור במים ובמזון, כאשר המגזר החקלאי מהווה 70% מצריכת המים העולמית. לפיכך, ניהול משאבי המים בחקלאות הוא קריטי, כמו גם עיבוד הקרקע בשיטות שיצמצמו את התלות בתשומות חיצוניות, ובכך יקטינו את הנטל הסביבתי הנגרם מחקלאות וירחיבו התועלות החיצוניות.

לאורך העשור האחרון חלה ירידה של 20% ביכולת העצים והאדמה לספוח פחמן, הגורמת להידלדלות מהירה של מים, ומחייבת ניהול מושכל של משאבים אלה, בעיקר בתחום ייצור מזון וביטחון תזונתי.
הגידול המואץ באוכלוסיית העולם מגביר את הביקוש למזון, שמוביל לכך שהקרקעות נמצאות תחת לחץ מתמיד, בנוסף לצמצום שטחים לטובת פיתוח תשתיות. לפי הFAO , ארגון המזון והחקלאות העולמי, בשנת 2013 הסתכם היקף הקרקע החקלאית בעולם ב-1,407 מיליארד דונם (כ-11% מהשטח היבשתי של כדור הארץ). הגידול באוכלוסייה במאה ה- 20 והצמיחה הכלכלית שליוותה אותה, חייבו מהפכות בענפי החקלאות. בין השנים 1961 לשנת 2000 גדלה האוכלוסייה העולמית ב-98% לעומת עלייה של 146% בייצור המזון ועלייה של 24% בייצור המזון לנפש. בעוד שתפוקות היבול הוכפלו, השטחים המשמשים לחקלאות גדלו ב-8% בלבד, והקרקע החקלאית לנפש הצטמצמה משמעותית (0.45 עד 0.25 דונם). בהתבסס על התחזיות, אוכלוסיית העולם המונה כיום כ-7.2 מיליארד איש צפויה להגיע לכ-9.6 מיליארד בשנת 2050. על פי אומדני הביקוש העולמי למזון, קיימת הערכה כי ייצור המזון בשנת 2050 יהיה גבוה ב-70%-40% כתוצאה מהגדלת התוצרת ליחידת שטח בשיטות הגידול האינטנסיביות המקובלות היום.