בט"ו בשבט, אחרי המלחמה

ט"ו בשבט היה מאז ומתמיד סמל להתחדשות ולצמיחה, אבל השנה, אחרי חודשים ממושכים של מלחמה קשה ורעה, מקבל החג רובד חדש של משמעות; לצד הפגיעות הרבות, גם הטבע שספג נזקים כבדים עומד בפני תהליך שיקום מורכב: יערות נשרפו, שדות הפכו לאפר ובעלי חיים רבים נאלצו לנטוש את סביבת מחייתם. והנה, שוב, הטבע מזכיר לנו את יכולתו המופלאה להתחדש ולהחלים ומזמין את כולנו לחזות בהתאוששותו כהשתקפות תהליך ההתחדשות לה אנו עצמנו מייחלים כל כך.

בחזית הצפונית הייתה הפגיעה בטבע חסרת תקדים: על פי נתונים שפורסמו בדצמבר החולף, כ־230 אלף דונם של יערות וחורש טבעי נשרפו בצפון, בהם יותר מ־175 אלף דונם במרחב הגליל העליון ורמת הגולן. היערות שספגו את מרבית הפגיעות הם יער רמות נפתלי, שכ־90 אחוזים מעציו עלו באש, יער בירייה ויער הבעל שם טוב. על פי אגף הייעור בקק"ל, יימשך תהליך שיקום הנזקים חמש שנים לפחות, אולם תהליכים טבעיים כבר החלו להניע את גלגלי ההתחדשות באמצעות מנגנוני ריפוי שכבר הוכיחו את עצמם בעבר.

אחת הדוגמאות המוכרות ביותר להשתקמות הטבע לאחר אסון היא ההתחדשות מעוררת ההשראה של יערות הכרמל לאחר השריפות הגדולות שפרצו במקום בשנת 2010. חוקרים ישראלים תיעדו כיצד הצליחו היערות שנפגעו קשות להתאושש הודות למנגנונים טבעיים שכוללים בין השאר נביטה מחדש של צמחים מקומיים; אורנים, למשל, משחררים את זרעיהם בעקבות חום השריפה, מה שמאפשר להם להתחדש במהירות. צמחים עם מערכות שורשים עמוקות, כמו אלונים וחרובים, מסוגלים להצמיח נצרים חדשים מהשורש, לאחר שחלקם העליון נשרף. גם בעלי חיים כציפורים ויונקים לוקחים חלק בתהליך ההתחדשות, כשהם מפזרים זרעים ומחזירים למרחב הפגוע את המגוון הביולוגי. לצד אלה, כמובן, נדרשת גם תמיכה אנושית: שתילה מחודשת וטיפוח הצמחייה הטבעית, שיאיצו גם הם את תהליך ההתחדשות.

גם אצלנו בגליל, אחרי שסוף סוף הגיע קצת חורף, השקדיות פורחות בעוצמה מרגשת, הגבעות עטופות בירוק, ובמקומות שעד לא מזמן ספגו ירי 'תלול מסלול' – כבר אפשר לטייל במסלולי הליכה פורחים ומרהיבים. התחדשות הטבע לאחר המלחמה היא תזכורת מרשימה לא רק לכוחותיו האדירים, כי אם גם ליכולתנו לתמוך בו ולהתחזק יחד איתו.

בט"ו בשבט הזה אנחנו חוגגים לא רק את מה שבנמצא, אלא גם את מה שבוא יבוא, הן בחברה הישראלית והן בסביבה.

ט"ו בשבט שמח – חג של צמיחה, פריחה והתחדשות לכולנו!