את חירותי. האמנם?

האמנם שיר חירות? הפעם אתחיל מהסוף. אחד השירים הַמַּטְעִים ביותר בקשר שבין שמם לתוכנם הוא 'אַת חירותי'. בחג החירות שב השיר ומושמע בתוכניות רדיו וטלוויזיה, כאשר המשמעות המלאה שלו היא הפוכה לגמרי למסר החירות. השיר מדבר על פרידה מחירות ובחירה בכניסה מרצון לכלא. איזה כלא? "הכלא החם אשר שמו אהבה". כך ז'ורז' מוסטקי בתרגומו של יורם טהרלב. אפשר להתווכח האם האהבה היא כלא, אבל זה בדיוק מה שנכתב בשיר. 

עכשיו אפשר לחזור להתחלה, וקודם כל להאזין לשיר היפה הזה בפני עצמו: חוה אלברשטיין שרה 'את חירותי' בתרגום יורם טהרלב:

ז'ורז' מוסטקי, מגדולי היוצרים הצרפתים, נולד במצרים בשנת 1934 להורים יהודים ממוצא יווני, שהיגרו למצרים מהאי היווני קורפו. שמו המקורי היה יוסף. כשהיה בן 17 עברה המשפחה לפריז וכבר אז ידע שהוא רוצה לכתוב ולשיר. בעקבות הערצתו לז'ורז' ברסנס אימץ לעצמו את שמו הפרטי. תחילה כתב לזמרים אחרים, בהם איב מונטן, ברברה, ז'ולייט גרקו ואדית פיאף, איתה ניהל רומן סוער כשהיה בן 24 (והיא בת 43).

בהמשך, סביב גיל 30, החל לשיר בעצמו את שיריו והיה מחלוצי ה-'יוצרים-שרים' (singer-songwriter). עד פטירתו בשנת 2013 כתב מאות שירים, הקליט עשרות תקליטים, כתב ספרים ומוסיקה לסרטים וזכה להוקרה ואהבה בכל העולם.

מקום מיוחד בסיפור חייו של מוסטקי שמור לישראל. הוא היה כאמור יהודי והייתה לו משפחה כאן בארץ. אחד מבני משפחתו הוא המוסיקאי יוסי מוסטקי ('זמר נוגה', 'הינך יפה רעיתי', 'ים ושקיעה'). גבי אלדור, רקדנית, זמרת, במאית ועוד תארים, הייתה ידידתו לאורך כ-50 שנים והיא סיפרה לי שנפגשו על אוניה באחת הפעמים שביקר בארץ. "הוא לא היה סנוב חברתי למרות שהיה כוכב", היא אמרה, "הייתה לו משפחה ענפה בראשון לציון, מצחיקה ונחמדה והם היו פותחים שולחן מההול עד המרפסת. הוא הכי אהב לאכול בבית חומוס, טחינה וסלט". ומה הייתה עמדתו כלפי המדינה? "הוא כעס והיה מאד ביקורתי כלפי הארץ אבל אהב אותה מאד".

גם בארץ אהבו ואוהבים את מוסטקי

זה התחיל כבר בראשית שנות ה-60, עם הפריצה העולמית של מוסטקי, כשזמן לא רב אחריה כבר שרו גם כאן את 'La Dame Brune' הלוא היא 'הגבירה בחום' בתרגום של יעקב שבתאי, ואת 'Meteque' שהפך על ידי נסים אלוני ל-'פרצוף של צועני'. בביקורו האחרון בארץ הקליט מוסטקי את 'Mes Meres Juives' בצרפתית, עברית ויידיש. האהבה הייתה דו כיוונית והיה לפחות שיר אחד שהלך בשני הכיוונים: נעמי שמר כתבה מילים לשיר של מנוס חדג'ידקיס, 'ספרי איילת אהבים'. מוסטקי שמע וכל כך התלהב שתרגם את שירה לצרפתית וכך נולד 'Le Facteur'. אגב, גבי אלדור שהוזכרה קודם, מלווה אותו בשירה בהקלטת השיר הזה. 

והנה הגענו אל 'את חירותי'

על הרקע הזה בא גם התרגום של Ma Liberte הוא 'את חירותי'. חוה אלברשטיין פנתה אל יורם טהרלב, השמיעה לו את השיר וביקשה שיתרגם אותו עבורה. לטהרלב יש כמה שירים שמקורם בשפות אחרות, אך על השיר הזה הוא מעיד שחוה אלברשטיין ביקשה שיתרגם אותו מילה במילה. "זה כמעט השיר היחיד בחיי שבו ניסיתי לעשות תרגום מדויק לשיר לועזי, כי מאוד אהבתי את השיר ואת הרעיון שלו" אמר.

אז מה הוא בעצם אומר שם?

העלם הצעיר והחופשי, ששמר שנים על חירותו 'כמו כוכב בסער', בגד בה לפתע, בַּחֵירוּת, ו'בלילה קר אחד' הפר את הברית עם החירות ובחר ב'כלא החם אשר שמו אהבה', 'וסוהרת יפה בתנועה רחבה, נעלה את השער'. איזה משפט, איזו עצמה. כמה יפה, כמה עצוב… אבל המסר, ממש לא 'חג' של חירות.

שאלתי את גבי אלדור אם לדעתה היה סיפור אמיתי מאחורי השיר, האם הייתה למוסטקי אהבה גדולה שהלך אחריה וויתר על חירותו עבורה: "אולי באותו היום היה מאוהב במישהי, היו לו מדי פעם אהבות שנמשכו, קצת כך וקצת יותר, אבל לדעתי לא הייתה אחת…".

אם יש מי היודע עוד על הסיפור ברקע השיר ומדוע כתב מוסטקי שהחליט לבגוד בחירותו, ספרו לנו.

לסיום, את חירותי בביצוע ז'ורז' מוסטקי עצמו. כאן הוא בן 60 (1994):

מתוך האתר: אירועי זמר של עפר גביש, עפר גביש – אירועי זמר (gavisho.com)

את סיפורי השירים של עפר גביש תוכלו לקבל אליכם עם פנייה לכתובת [email protected]