הנחת העבודה הרומנטית והקלאסית מתייגת אמנים בערך כך: טיפוסים סוליסטים, מתבודדים וחסרי פשרות, שאינם ששים לשתף פעולה עם הסביבה, ובהיעדר הפטרונים העשירים של המאות הקודמות שייקחו עליהם חסות וידאגו לרווחתם – מתקשים להתפרנס מאמנותם. אלא שההנחות הללו מכלילות מאד ולאו דווקא נכונות. זה אמנם מאתגר, על פי רוב, לסגור את החודש מאמנות, ודאי וודאי בשנת קורונה, אבל יותר ויותר אמנים, בעיקר הצעירים שבהם, דווקא צמאים לחיבורים מקצועיים, ורואים את היתרונות בדיאלוג ובעשייה משותפת שנותנים רוח גבית גם באפיקי ההשראה וגם באלו הפיננסיים.
ומשום שהאמנים הם חלק מהותי בקיום קהילה תוססת, מגוונת ועשירה בתרבות וברוח, ובעלי פוטנציאל לתרומה משמעותית גם בנישת התיירות והכלכלה המקומית, זיהו במרכז הצעירים של המועצה את האינטרס הכפול, והשקיעו מחשבה כיצד לחבור אליהם ועל אילו צרכים ניתן לענות יחדיו. תחת המטרייה של 'פורום אמנים צעירים' התגבשה לה קבוצת אמנים כאלו מקיבוצי הגליל העליון, שניסו לקדם חיבור ועשייה משותפת. הקורונה, מטבע הדברים, לא עזרה. "בסוף 2019 תיאמנו מפגש ראשון של הפורום והוצאנו פרסום שקרא להם להצטרף. כיוונו לחבר'ה צעירים שלא בהכרח מתפרנסים מהאמנות שלהם, אלא אמנים לפי דרכם, גם אם הם לא בטוחים שזה מה שבחרו לעשות בחיים", אומרת דנה מורן רביד, מנהלת מרכז צעירים הגליל העליון. כדי להעניק השראה בהיבטים של חיבור בין אמנות וקהילה, הגיעה למפגש הפתיחה האוצרת המוערכת מילנה גיצין אדירם, בעברה האוצרת הראשית של מוזיאון בת ים וכיום מנכ"לית ואוצרת המוזיאון הנייד 'זומו', שהתארח לפני כשנתיים בחצור. התכנון היה להיפגש כך על בסיס חודשי, אך המגבלות הפרונטליות אפשרו בעיקר קיום קבוצת וואטסאפ פעילה מאד, וגרעין יוצרים קטן שהיה בקשר הדוק עם המועצה ועם האמנית הפלסטית איה מארק, שהקימה וריכזה את הפורום עם מרכז הצעירים. לאורך התקופה הועלו רעיונות אפשריים והתוצר המשמעותי, נכון לעכשיו, הוא אתר אינטרנט הנושא את אותו השם (forumamanim.com), מושקע ובנוי בטוב טעם, שהושק לפני חודשים ספורים ומאגד את האמנים הרלוונטיים, שממשיכים להצטרף.
הרוח החיה מאחורי האתר הוא מאיר סטרס (38), חבר קיבוץ ("טרי") כפר בלום ובן הקיבוץ, הנדסאי אדריכלות ובעל בית מלאכה לעיצוב גופי תאורה בדגש על קיימות. בעברו עבד סטרס בתל אביב כתאורן, למד במכללת שנקר ושימש כיועץ תאורה בפרויקטים אדריכליים ועיצוביים, עד שגילה שהוא נהנה הרבה יותר ליצור באופן עצמאי. "לפני שלוש שנים, בשל מקבץ סיבות ואילוצים של החיים, לקחתי סיכון ועזבתי את העבודה וחזרתי לקיבוץ", הוא מספר; "רציתי לממש את עצמי פה בזכות יצירה עצמאית". סטרס יוצר גופי תאורה ייחודיים ממוצרים "יד שנייה" שייעודם המקורי שונה לחלוטין מאלו שלו, ועבודתו מתאפיינת בטיפול מסור בכל אחד מהם ובגימור ברמה גבוהה.
הכר את האמן
סטרס הגיע למפגש הפתיחה והתרשם ממגוון האמנים הרחב שנכחו שם. "אנימטורים, מאיירים, מעצבים גרפיים, ציירים, נגרי אמן – בעלי מקצוע שגרים כאן ואני לא הכרתי ולא נחשפתי אליהם", הוא מספר. "דרך ההיכרות הגדרנו את הצרכים שלנו, כשכל אחד השתתף במפגשים באופן ששירת ועניין אותו. מאד סיקרן אותי להבין מה אמנים שאינם בתחום שלי צריכים וחווים, וגיליתי שהשאיפות והצרכים שלנו דומים – כיצד להתפרנס ואיך לעורר עשייה ושיתופי פעולה. יש כאן הרבה אמנים נפלאים שלא ידעתי שהם שכנים שלי. לכל אחד יש את הידע שלו ואם מתאחדים – נוצר כוח גדול".
אין זו לסטרס פעילות אמנותית ראשונה באוריינטציה חברתית: בעבר לקח חלק באירועי מידברן (הגרסה המקומית של ה- Burning Man) שהתקיימו על אדמת הנגב, "והיו השראה גדולה עבורי", הוא אומר. "חוויתי אירוע שמאפשר ומעודד יצירה ועשייה מכל סוג ומכל תחום, ובו מצאתי מקום המאפשר יצירה וביטוי יחד עם קהילה שלמה". ב-2015 יזם סטרס את המיצב הראשון שלו שעסק בתאורה, וב-2016 יזם את מקדש ההשתקפות, מבנה אדריכלי שהקמתו ארכה חצי שנה, רק כדי שיעמוד למשך שבוע ימים ויישרף בסיומו של האירוע. "המשותף לשני המיצבים היה העשייה החברתית Off The Greed", מסביר סטרס, "יצירה של אמנות שכנראה לא יכלה להתקיים ולבוא לידי הגשמה בכל מסגרת אחרת. כיום, הפורום ממשיך את העשייה הקהילתית חברתית רק בפורמט שונה".
באחד המפגשים האחרונים, שהתקיימו תחת תקנות התו הסגול, הקשיב סטרס לאמנית שהודתה שכל עולמה המקצועי התמוטט בשל הקורונה, ושאין לה דרך לשלם את שכר הדירה. סטרס הבין שהמשבר שהיא חווה תקף ודאי גם לאחרים שלא ביטאו כמותה את המצוקה, והציע לקיים אירוע ותערוכה מכירתית שיזכה את כלל האמנים בחשיפה. "זה לא קרה בסופו של דבר, היה מסובך מדי להפיק את זה במסגרת מגבלות בקורונה", הוא מספר, "אבל נזכרתי שלפני כמה שנים בניתי אתר לעצמי, והתחלתי לפעול כדי לייצר 'מאגר' שיאפשר חשיפה ישירה עבור האמן".
סטרס קיבל קבצי טקסט ותמונה בסיסיים, בחן פלטפורמות שונות על מנת ליצור לפורום אתר שיאפשר "עשייה מתוכנו ובשבילנו, שלא יהיה תלוי בגופים חיצוניים ובפרוצדורות, וכמובן שנוכל לעדכן אותו ולדייק את הממשק באופן שמתאים לנו". התוצאה, כאמור, מרשימה. מדויקת, לא מתחנפת לקונה הפוטנציאלי, ועם זאת ידידותית. לכל אמן דף משלו, עם הסברים, צילומים של עבודותיו, אפשרות ליצירת קשר עמו ולהשתתפות בסדנאות שהוא מעביר. האתר מיועד הן לאמנים עצמם והן למי שמבקש להתרשם מהכוחות המקומיים, וגם פיינשמייקרים שמחפשים בציציות יופתעו לטובה מההיצע. "האתר עבר כמה גלגולים, והוא מרשים כי האמן ואני עושים 'פינג פונג' בינינו עד שהחומרים עולים: התמונות באיכות טובה ומדויקת והטקסט מתוקן", סטרס מסביר. "לפעמים יש אמנים מאד מוכשרים אבל מאד רב-תחומיים, או שהם עוד 'מחפשים את הדרך' – שזה נהדר, אבל מי שנכנס לכלי הזה מחפש משהו ויזואלי והומוגני וברמה מסוימת. אמנים שאני מדבר איתם ומקבלים ממני ריג'קטים – מתקנים ומקבלים את זה בהבנה, וכיף לעבוד איתם על התוכן. הכול מאד מחושב, יורדים לעומקם של הדברים ועושים שיעורי בית ברמה מאד גבוהה, כשהמימון הוא עצמאי". לצד האמנים הפלסטיים/ויזואליים מציע האתר גם היכרות עם יוצרים מוזיקליים מקומיים, ומאפשר השמעות.
"לפני כן לא הייתי מעלה על דעתי לשתף פעולה עם קולעת בקש"
הצפון, אומר סטרס, מאפשר יצירה. "את זה אני יכול להגיד באופן בלתי מעורער. גם מבחינת קיום נינוח יותר, כי את הסביבה הזאת לא יכולנו להרשות לעצמנו בתל אביב או במרכז, ועצם היוזמה הזאת חושפת אותי להמון שיתופי פעולה. אני מאד אוהב ללמוד טכניקות חדשות וסגנונות חדשים של עשייה וזה מוביל אותי למפגשים שמפרים אותי. לא הייתי מעלה על דעתי לשתף פעולה עם מישהי שקולעת בקש מהטבע, למשל, וזה מפתיע ומדהים, ואני מאמין שגם אחרים יכולים להיחשף לזה. אפילו ברמה של חשיבה פרקטית על מקום שיכול לאחסן כלי מלאכה של אמנים שונים ועל רכישות משותפות – כל מה שאפשר לאחד בו כוחות ולעבוד יחד הוא מבורך. זה גם מייצר קהילה ומקום להעצים".
מי שכבר הועצמה באמצעות הפורום והאתר היא הציירת גפן שטרן (37), גם היא מכפר בלום. לשטרן יש "דיי ג'וב" שהיא אוהבת ומתפרנסת ממנו ו"כמו הרבה אמנים, אני אדם די מופנם, כך שיצירת קשרים חברתיים ומקצועיים בכוחות עצמי זה לא הפורטה שלי", היא מעידה בכנות. לכן הייתה צריכה לגייס מוטיבציה רצינית כדי להציג את עצמה לעולם כציירת, כל שכן בנישה הכלכלית. "האתר היה פלטפורמה נהדרת לצאת החוצה ולשווק את עצמי וזה דרש ממני אומץ. ממש ישבתי עם מאיר וחשבנו ודיברנו על מה שמניע אותי לצייר וניסחנו את זה. דרך הפורום מצאתי את ליאור ג'ורנו, שהוא אמן צילום, ובא אלי הביתה לצלם את העבודות לאתר. מעבר לכך שזאת הייתה חוויה מאד נעימה ומפגש עם בן אדם מאד מיוחד, מבחינתי להזמין צלם בתשלום זה דבר גדול. אני יכולה לצייר שנים ולהכניס למגירה, אבל לקרוא לעצמי 'ציירת' ולקחת את זה צעד אחד קדימה – זאת עליית מדרגה מבחינתי. בנוסף יצרה איתי קשר מישהי שראתה את הציורים. אני לא טובה בהזמנות מראש, משהו בזה מלחיץ אותי. כל העבודות שלי עומדות למכירה ואני יודעת לשחרר אותן בקלות, אבל הציור שלי מאד רגשי ואינטואיטיבי וזה משהו שאני צריכה לעבוד עליו, כי זה עלול ליצור מחסום מסוים".
כעת מצויה שטרן בתהליך עבודה עם אותה לקוחה סבלנית, "ומעבר לזה – נכנסתי לתודעה של המון אנשים שבכלל לא ידעו שאני מציירת. אני חברה בהרבה אתרים אבל רק עושה לייקים, ומשהו בפלטפורמה הזאת מאד ידידותי ונוצר צעד בכיוון מאד חיובי. מאיר – שיש לו יכולת מדהימה לברוא את עצמו מחדש כל פעם – מאד מדרבן, והתגובות החיוביות יוצרות כוח להמשיך ולהתקדם".
"אני חולמת בשבילם שהאמנות שלהם תהיה אקטיבית", אומרת מורן רביד, "והם יהיו מעורבים וישפיעו באמצעות הכלי הזה שיש להם". ואמנם, מעבר להתרשמות של אנשי הגליל העליון וכלל הגולשים, סטרס מדגיש כי האתר הוא "פלטפורמה לעשייה פיזית. עכשיו, כשקיבלנו הקלות ואת 'התו הירוק', אנחנו כבר יכולים לייצר עשייה עצמאית משלנו. אם פעם היו יוזמות כמו שווקי אמנים שהקימו אנשים שלאו דווקא היו האמנים עצמם, עכשיו אנחנו יכולים לקבוע לעצמנו את התנאים ולחלק את העוגה התקציבית. זה כוח אדיר, וזה בתהליך של בנייה. אנחנו לא מתפשרים על איכות האמנות שלנו", הוא מסכם, "ברגע שנמצא את המקום המדויק לאירוע – נתגבש ונרים אותו".
פורסם לראשונה בגיליון 244 מיום 12 במאי 2021
