"אמא, יש לי תולעים בפה!"

דמיינו שאתם יושבים לאכול ובמנה שלכם יש בצל מבושל. עכשיו דמיינו שהוא מרגיש לכם בפה כמו תולעים. התחושה הזו מתורגמת במוח לחוויה רגשית של לחץ ופחד, וזה בדיוק מה שעלול לחוות ילד אוטיסט בזמן ארוחה.

תארו לעצמכם עד כמה מורכבת ומאתגרת כזאת תחושה.

ועדיין, אי אפשר להתקיים ללא מזון. נושא האכילה רגיש וכאוב במיוחד עבור הורים לילדים על הרצף האוטיסטי. מנתונים מחקריים אנו יודעים ש-70% מהילדים האוטיסטים חווים קשיי אכילה שונים, לעומת 13% בקרב ילדים מיוחדים אחרים, ורק 5% מהילדים עם התפתחות טיפוסית מוגדרים עם קשיי אכילה.

קשיי האכילה יכולים להיות רבים ומגוונים, החל מאכילת יתר והיעדר תחושת שובע ועד תת-תזונה ובררנות חמורה. גם הסיבות לקשיים יכולות להיות שונות, למשל:

1. קשיים תחושתיים (ריח של מאכל מסוים גורם לבחילה או לרפלקס הקאה, המראה של המזון מרתיע, הצבע, המרקם ועוד).
2. קשיים פיזיולוגיים (קושי בבליעה, אלרגיות למיניהן).
3. קשיים רגשיים (לחץ ומתח מגיל צעיר סביב ארוחות ואכילה).

התמודדות עם קשיי אכילה במודל DIR:

קשיי אכילה משמעותיים נובעים לרוב ממספר סיבות. בשלב הראשון ננתח את הפרופיל הייחודי של הילד וננסה להבין מה גורם לקשיים. בשלב הבא ישנן כמה דרכי פעולה בהן יש לנקוט:

יצירת חוויה חיובית: מודל DIR שם תמיד דגש רב על החוויה הרגשית של הילד, ולכן נשאף לייצר קודם כל חוויה חיובית סביב הארוחות. ברגע שנצליח לשנות את הדרך בה הילד תופס את זמן הארוחה – בילוי נעים עם המשפחה במקום משימה שיש לבצע בזמן מוגדר או משימה המותנית בחיזוק חיצוני, נוכל לנסות להרחיב את מגוון המאכלים של הילד.

ויסות חושי: נוודא שהילד מווסת, עד כמה שניתן, מבחינה תחושתית לפני הארוחה ובמהלכה. אם יש לו צורך לרוץ או לקפוץ מספר דקות לפני הארוחה וזה מה שעוזר לוויסות – מצוין! אם הילד מועך צעצוע רך תוך כדי אכילה וזה עוזר לו להתווסת – יש לאפשר את זה. אחת המטרות העיקריות בתהליך התערבות בתחום האכילה היא הורדת המתח של כל המשפחה סביב הנושא, והענקת תחושת ביטחון וויסות לילד. לפעמים זה מצריך מאיתנו, ההורים ואנשי המקצוע, להשתחרר מהדפוסים שלנו לגבי "איך נראית ארוחה", כדי לעזור לילד להגיע לתחושת הביטחון הבסיסית. אל תופתעו אם בשלב הראשון תצטרכו לשבת יחד עם הילד מתחת לשולחן ולאכול שם – כי שם הוא מרגיש הכי בטוח והכי מווסת. בהדרגה, ככל שתחושת הביטחון תתחזק, ניתן יהיה להתקרב יותר ויותר לארוחה שנחשבת מקובלת בחברה.

הנעה פנימית: השאיפה היא שהאכילה תתרחש מתוך הנעה פנימית ולא בגלל חיזוק חיצוני (תאכל עגבנייה – תקבל עוגייה). אכילה עקב חיזוק חיצוני מעבירה מסר לפיו על הילד להתעלם מתחושותיו הפנימיות (טעים לי/לא טעים לי; אני עדיין רעב/אני כבר שבע) ולמלא הוראות. כדאי להשקיע מאמץ בסיוע לילד לזהות מתי הוא רעב ומתי שבע, ולא להכריח לסיים את מה שיש על הצלחת.

אז מה הסיפור שלהם עם פירות וירקות?

הימנעות מאכילת פירות וירקות היא תופעה נפוצה בקרב ילדים אוטיסטים ומקור הדאגה העיקרי של הורים. מה הסיפור של פירות וירקות לעומת אוכל ארוז? אחת הסיבות היא חוסר אחידות: הצבע, הגודל, הצורה, הטעם של הפירות והירקות משתנה מפעם לפעם ומפרי לפרי. מזון ארוז (עוגיות בקופסה) לעומת זאת, תמיד זהה מבחינת מראה, ריח וטעם.

מאיפה להתחיל כשהמצב ממש קשה?

כמו בכל התערבות במודל DIR, אנחנו הולכים בעקבות הילד והעדפותיו. אם גילינו, למשל, שהילד שלנו מעדיף רק מרקמים יבשים, בצקים ושניצל ארוז, נציע לו בתחילה מאכל שהכי דומה למאכל המועדף, עם שינוי קטן. למשל, אותו שניצל ארוז, אבל בציפוי צ'יפס במקום שומשום. אם זו לחמניית אצבע מקמח לבן – אפשר להציע לחמנייה מקמח מלא. גם בהמשך נוסיף ללכת בעקבות הילד, ונציע לו מספר אפשרויות לגיוון האוכל לבחירתו. כך אנו משדרים לילד שהוא זה ששולט בהתנסות.

עשה ואל תעשה – מדריך מקוצר להורים האבודים:

• ייצרו אוירה חיובית, נעימה ורגועה סביב ארוחות משפחתיות. הילד לא חייב לאכול דבר, אלא רק להצטרף לארוחה המשפחתית.

• עשו עבודה עצמית. נסו להפנים שהילד חווה את האכילה באופן שונה מכם ומילדים אחרים. למשל, חוסר אחידות בצורת המזון, או טעמו, יכולים להיות חשובים מאוד לילד ולא כדאי לזלזל ברגישות זו.

• אל תתעלמו מרפלקס הקאה ואל תזלזלו בו. להקיא זה מאוד לא נעים ולכן לא סביר שילד יבחר להקיא מרצונו. אל תאלצו ילד לאכול את המזון שגורם לדחף להקיא. יש מספיק מאכלים לבחירה.

• אל תמנעו מהילד אוכל. הרעיון למנוע אוכל מועדף כדי שיהיה רעב ויאכל אוכל אחר בדרך חוזר כמו בומרנג. ילד רעב אינו מווסת, בעוד התמודדות עם מאכל חדש דווקא דורשת רמת ויסות גבוהה, כך שהסיכוי להצלחה בשיטה זו הוא נמוך.

■

מה זה בעצם DIR? זוהי שיטת טיפול המבוססת על עקרונות הפסיכולוגיה ההתפתחותית, שנועדה לקדם יכולות של אנשים על הרצף האוטיסטי בתחומי תקשורת, שפה, קוגניציה, מוטוריקה ועוד. אנו עובדים דרך יצירת אינטראקציות באמצעות משחק. אבל זה לא סתם משחק, תוך כדי המשחק אנו מאפשרים לילד להוביל אותו בהתאם לתחומי העניין שלו, אך גם מציבים בפניו אתגרים חדשים ומרחיבים את התקשורת.

רוצים לדעת עוד? מוזמנים ליצור קשר: 058-5050501, [email protected]

פייסבוק: דיאלוג – טיפול בשיטת DIR-Floortime.

הכותבת היא תושבת להבות הבשן ובעלת קליניקה לטיפול בשיטת DIR. בוגרת החוג לפסיכולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, מטפלת DIR מוסמכת, ובעלת ניסיון אישי רב שנים כאמא לילדים על הרצף האוטיסטי.