אם אין סרט, תאכלו עוגות (וכריכים וסלטים וחומוס)

הוא היה ה-מקום לבילוי ותרבות בגליל העליון. על בימתו הופיעו מיטב האמנים של שנות השבעים, השמונים והתשעים של המאה הקודמת. כל מי שגדל פה באותן שנים זוכר בוודאי את הופעות הענק של משינה, ריטה, שלמה ארצי, בנזין, תיסלם ועוד רבים אחרים; ולא רק תותחי מוזיקה מילאו את האולם שידע להכיל עד אלף איש. גם דורות של מסיימי י"ב ערכו בו את מופע הסיום שלהם; ילדי בר-מצווה סמוקי לחיים עמדו על בימתו בהתרגשות של כוכבים; מופעי מחול, הצגות תיאטרון, ועידות וכנסים, ליל הסדר הנוסטלגי של איילת השחר שנחגג בו, וכמובן – סרטי קולנוע. כאלה שהוקרנו ממכונת הסרטה עם גלגל גדול ואלומת אור (שתמיד היה מישהו שחצה את האולם דרכה והסתיר את הרגע הכי חשוב בסרט), סרטים שבהיעדר אמצעי תקשורת אחרים סיפקו לנו הצצה מרגשת למה שקורה בעולם.

סדרן מקיבוץ בגליל

והיה את דוידק'ה (דוד שחר ז"ל) – המייסד והמנהל המיתולוגי, ומי שזכה להתחכך באומנים הכי ידועים בארץ, הרבה לפני שהמושג 'סלב' פרץ לחיינו. בתור ילדים, דוידק'ה היה נראה לנו קשוח, קפדן ומעט מאיים, כזה שדאגנו להוריד רגליים מהכיסאות כשהיה עובר לידנו, שלא יגער בנו חלילה. במשרד שלו הוחבאו פנקסי הכרטיסים (או בשמם הקיבוצניקי – תלושים) להופעות הכי נחשבות, את הקירות קישטו פוסטרים של הצגות עבר, והיה שם גם מקרר גלידות נעול ונחשק, שנפרץ לא פעם בידי נערים נועזים (השמות שמורים במערכת). דוידק'ה היה כה מזוהה עם בית העם, עד כי נדבקה בו אגדה אורבנית לא מאומתת שמספרת שהמשפט בשיר 'צוותא' של שלמה ארצי – "וסדרן מנומנם מקיבוץ בגליל" – נכתב בהשראתו (למרות שדוידק'ה היה בדיוק ההיפך ממנומנם).

זה לא כל כך נעים לראות את בית-העם סגור

בנייתו של בית העם החלה אי שם ב-1966 והסתיימה ב-1970. לידו הוקם חדר זיכרון ושניהם יחד היוו את מה שנקרא אז – 'יד לראשונים ולבנים'. הוא היה, כאמור, נכס תרבותי מרכזי בחיי חברי איילת השחר ותושבי הגליל העליון כולו, עד שיצא מכלל שימוש בשל אי תקינות המבנה לפני קצת יותר מעשרים שנה. מאז, כשהוא עדיין חלק בלתי נפרד מהנוף בכניסה לקיבוץ, עמד שומם ומבוזבז כמו פיל לבן גדול מימדים ועצוב.

רבותיי, ההיסטוריה חוזרת

ואז הגיע יובל עילם, נכדו של דוידק'ה, ומי שכבר שנים מוכר באזורנו בזכות העסק המצליח שלו – קייטרינג 'שבעת המינים'. בזמן המלחמה, כשעסקי החתונות והאירועים היו, איך לומר, קצת פחות רלוונטיים, החליט עילם, יזם בנשמתו, להקים לחיים את בית העם ולהציב ברחבה המרכזית שלו עגלת אוכל (פודטראק בשפת העם) לה קרא על שם סבו – דוידק'ה. חוץ מאוכל משובח, שהרי מדובר במקצוען, הוא בנה את כל הקונספט סביב מהותו של בית העם, כולל מונחים מעולם הבמה ותמונות היסטוריות של בית העם ושל סבא שלו שתלויות סביב.

אוכל, תרבות, אווירה

בנוסף לאוכל של דוידק'ה (סלטים, כריכים, מאפים, עוגות, קפה, שתיה קלה ובירות) וכדי להעצים את החגיגה, יצר יובל שיתופי פעולה עם כוכבים מקומיים נוספים כמו 'חומוס נגה' האגדי מקריית שמונה, שנאלץ לסגור את שעריו עם תחילת המלחמה ומככב ברחבה של דוידק'ה בכל יום שישי. וכדי לגוון את הרכב השחקנים, מגיעים לעיתים מאכלים אורחים, כמו ה'הצגה הבווארית' שעלתה בשבוע שעבר (ואולי גם תופיע שוב) ונתנה במה לנקניקיות, לצ'יפס ולבירה. בעתיד הלא רחוק, כך מבטיחים לנו הבימאים, התסריטאים והמפיקים של מיזם בית העם – יוצב אוטו-אוכל נוסף שירחיב את המגוון הקולינרי שמוצע במקום. ולא רק אוכל, גם מפגשי תרבות על הפרק, כמו הקרנת סרטים, הופעות של להקות מקומיות וכל מה שילך טוב עם מזג האוויר ומצב הרוח המקומי. יש למה לחכות.

בית העם – אוכל ● תרבות

רחבת בית העם, איילת השחר.

שעות פתיחה (ייתכנו שינויים):

ימים ג'-ה' 09:00-15:00 / שישי 09:00-14:30 / שבת 10:00-15:00

https://www.facebook.com/davidka.truck