יש לך הודעה מראש המועצה

תושבות ותושבים, שותפות ושותפים,

עברו על מדינת ישראל  שבועיים של מלחמה עם איראן, לצד מלחמה מתמשכת בדרום. לראשונה מצאנו את עצמנו במצב בו אנחנו לא עומדים בחזית. גם בתוך המועצה התהפכו היוצרות, ובשלבים מסוימים קיבוצי דרום המועצה חוו יותר אירועים ומגבלות ביחס לקיבוצי קו העימות, אבל את המתח הרגשנו כולנו. בתוך הסיטואציה המורכבת הזאת עשינו ככל יכולתנו לקבל החרגות מהצבא, לבצע התאמות ולהקל עליכם. אני מקווה שהצלחנו בכך. לשמחתי הנזקים שנגרמו לאזור שלנו במלחמה הזאת זניחים יחסית. היפוך הזירות ותחושת הביטחון היחסית שחווינו פה, עודדו תושבות ותושבים רבים שעדיין לא חזרו לאזור מאז הפינוי, לשוב הביתה. ברוכים השבים!

אם לשפוט לפי הערכות של גורמי מקצוע ביטחוניים – אנחנו נמצאים בסיטואציה ביטחונית טובה יותר גם כאן בצפון. כולנו מקווים שתוכנית הגרעין האיראנית אכן ספגה מכה קשה וגם חיזבאללה ספג פגיעה משמעותית. זה לא אומר שאנחנו בונים על זה. צה"ל ממשיך באכיפה אגרסיבית של ההסכמים בתוך לבנון, והבומים שאנחנו שומעים מדי פעם הם עדות לכך. הדרישה שלנו מהצבא היא לא להמשיך במדיניות הזו – בהגנה והתקפה, ואני שמח לומר שהכוחות בשטח שילשו את מספרם ביחס ל-6/10 ותשתיות הגנה חדשות נפרסות בשטח ובישובים.

אבל חשוב שנזכור – המלחמה היא לא יעד. היא כלי להשיג יעדים, וכאלה יש לנו בשפע. בחינוך, בצמיחה כלכלית ודמוגרפית, בבנייה מחודשת של הקהילות ועוד. מרגע שהתותחים השתתקו אני מגויס למטרות האלה בכל הכוח. בין היתר – אני עוסק בדברים הבאים:

בחינוך:

• השבוע אירחתי במועצה את מנהלת מחוז הצפון של משרד החינוך, הד"ר אורנה שמחון והצגתי בפניה את האתגרים שעומדים בפנינו והתוכניות שחשוב לנו לקדם.

• בית הספר העל-יסודי בדרום מתקדם, והשבוע התקיימה פגישת זום של שלושה ראשי הרשויות השותפות בפרויקט עם 130 הורים ועם המנהל החדש שנבחר – עודד זמירי.
• לשמחתי, סיום המלחמה נתן לילדי היסודי הזדמנות להיפרד משנת הלימודים, מהמורים והחברים בצורה מכובדת. את בוגרי יב' כיבדנו באירוע מיוחד שקיימנו בוואדי באיילת השחר.

• החופש הגדול כבר פה, וצוותי החינוך הבלתי פורמלי של המועצה והקיבוצים נערכים למגוון גדול של אירועים ופעילויות – קיבוציות ואזוריות.

בהתיישבות:

אירחתי את השרה למשימות לאומיות, אורית סטרוק, ולקחתי אותה לראות מקרוב את האתגרים שהותירה לנו מלחמת חרבות ברזל. בין היתר סיירנו בקיבוץ יפתח, והבהרתי שוב כמה חשוב שהמדינה תבין את גודל השעה ותסייע לנו לייצר תנופת צמיחה ובנייה בישובים.

בתרבות:

מח' התרבות שלנו עבדה שעות נוספות כדי לקיים למרות הכל את פסטיבל 'לא בשמים'. באופן טבעי, התכנים השנה יתייחסו למלחמה הארוכה שעברנו ולמציאות החדשה שהיא יצרה אצלנו, אבל המסר המרכזי של הפסטיבל נשאר כשהיה, והיום הוא רלוונטי מתמיד: כדי להמשיך ולקיים פה את הנס הזה שנקרא מדינת ישראל, נהיה חייבים ללמוד לדבר אחד עם השני. נכון, הפסטיבל נוגע בעיקר בתפר שבין חילוניים ודתיים, וכמי שגדל בבית דתי ובחר לחיות כחילוני בקיבוץ בגליל העליון, מי כמוני מבין את זה. אבל בעיני המסר הזה רחב יותר, והוא מתייחס לכל חלקי החברה. אין לנו את הפריבילגיה להמשיך בקיטוב הפנימי, וההישגים הגדולים במלחמה האחרונה נתנו לנו הזדמנות שאסור לפספס. הדרך לאיחוי עוברת בהחזרת כל החטופים שנותרו בעזה, וכמו רוב העם, אני קורא להשבתם המיידית הביתה.

לסיום אני רוצה להודות לקהילות, למתנדבים הרבים ולצוותים החינוכיים שנרתמו במלחמה האחרונה בפעם המי יודע כמה. לברך את חברי וחברות כיתות הכוננות שגויסו שוב, ועכשיו משתחררים, ולאחל סוף שנה מוצלח וחופש נעים לתלמידות ולתלמידים שלנו.

בקטע קריאה שרץ חזק בקבוצות בימים האחרונים מדובר על הקושי לחזור לשגרה מלאה במהירות כזאת. ייקח זמן עד שנפנים את המציאות החדשה ונסתגל אליה, וזה בסדר. בואו ניקח את כל הנשימות שאנחנו צריכים כדי לעכל את מה שקרה לנו ונאסוף את הכוחות לשלב הבא – צמיחה, בנייה ועיצוב מחדש של המקום שאנחנו הכי אוהבים בעולם – הבית שלנו, הגליל העליון.

מחכים לשובם של החטופים לביתם.

שבת שלום,

אסף לנגלבן, ראש המועצה.