שפה משותפת

הורה לילד ״רגיל״ לא יבין את ההתלהבות שחלקתי השבוע עם אבא של ילד שמטופל אצלי, כשסיפר לי בהתרגשות שבנו בן ה-5 אמר לו השבוע, ״שלום, אבא״. תקשורת של ילדים אוטיסטים מתחילה להתפתח ולהתקדם כאשר הם מרגישים שזה בטוח לתקשר, כשהם יודעים שמקשיבים להם ומנסים להבין אותם.

אני פוגשת לא מעט ילדים שעשו את הצעד הראשון בהתפתחות השפה; כאלה שאומרים מילה בודדת או צירוף מילים קצר, ונראה שהם "תקועים" בשלב זה. הדיבור לא הופך לעשיר יותר באופן טבעי, אלא נשאר מינימליסטי ופונקציונלי בלבד. במסגרת שיטת DIR אנחנו שואפים להרחיב את התקשורת עד כמה שאפשר באמצעות משחק מהנה ובניית יחסי אמון עם הילד. אנחנו משדרים לו שכדאי לו לתקשר ולהביע את עצמו בצורה מדויקת יותר. אחת הדרכים לכך היא באמצעות שאלות עם שתי אפשרויות תשובה.

למשל:

הילד: לדגדג!

אני: איפה לדגדג אותך? יד או רגל?

לרוב נתחיל מהאפשרות הרצויה מבחינת הילד, ואת האפשרות הפחות רצויה נציג כאפשרות שנייה. כך נעודד בחירה מודעת במקום חזרה אוטומטית על המילה האחרונה שנאמרה.

הילד: עוגייה!

אני: כמה עוגיות אתה רוצה? אחת או שתיים?

בתחילה סביר להניח שהוא יענה "אחת או שתיים". במקרה זה אראה לו בעזרת האצבעות: אחת ו-שתיים. אפשרות נוספת היא ממש לקחת עוגייה אחת ביד אחת ושתי עוגיות ביד השנייה. בדרך זו אנחנו עוזרים לילד להפנים שיש משמעות לבחירה שלו, ישנן השלכות למילים. בתי האוטיסטית, ילדה נבונה וערמומית, למדה תוך פעמיים-שלוש בלבד לענות "שש!" כאשר שאלתי האם היא רוצה עוגייה אחת או שתיים.

הילד: חיבוק!

אני: אתה רוצה חיבוק חזק או חלש? (תוך הדגמה על הגוף שלו למה הכוונה בחיבוק "חזק" וחיבוק "חלש").

חשוב להדגיש: אנחנו לא מסרבים לבקשת הילד! אנחנו לא לוקחים ממנו דבר-מה שהוא אוהב, על מנת להחזיר לו אותו כחיזוק תמורת ביצוע פעולה כלשהי, אלא מנסים להבין טוב יותר את בקשתו – דווקא כדי להיענות לה. כך הילד אינו חווה לחץ ותסכול, ואנחנו שולחים לו איתות שתקשורת היא דבר טוב ומועיל. לטכניקה זו יתרון נוסף: זוהי דרך ללמוד לבחור; באמת, איזה חיבוק אני אוהב, חזק או חלש? מה נעים לי ומה פחות? מה הגוף שלי משדר לי? כל אלה מחזקים את תחושת ה"אני" של הילד. הרי אנחנו רוצים שהוא יתפתח לאישיות עצמאית בעלת זהות מגובשת, נכון?

אחד העקרונות המרכזיים של שיטת DIR הוא ללכת אחרי הילד, לתת לו להוביל את המשחק. אז נבנית מוטיבציה פנימית לחפש דרכי תקשורת – מבטים, ג׳סטות, ציור, דיבור, הקלדה. כל דרך לתקשורת מצוינת בעיניי. מה שחשוב הוא הכוונה התקשורתית. דרכי התקשורת ישתכללו ויתרחבו בהדרגה ועם עבודה שיטתית ומכבדת.

עיקרון מרכזי נוסף להתפתחות השפה והתקשורת בשיטת DIR הוא השאיפה שהילד יהיה הפעיל באינטראקציה. נתחיל בפעילות שאהובה על הילד ונעשה הפסקה קצרה. נעודד את הילד לסמן לנו, בכל דרך – מבט, תנועה, קול, מילה – שהוא רוצה להמשיך ומיד ניענה לבקשתו, בשמחה. אחרי ביסוס הקשר, המטרה הבאה שלנו תהיה להגיע לתקשורת הדדית ארוכה ככל הניתן, בין אם זה משחק של זריקת כדור או דו-שיח מילולי.

מה זה בעצם DIR? זוהי שיטת טיפול המבוססת על עקרונות הפסיכולוגיה ההתפתחותית, שנועדה לקדם יכולות של אנשים על הרצף האוטיסטי בתחומי תקשורת, שפה, קוגניציה, מוטוריקה ועוד. אנו עובדים דרך יצירת אינטראקציות באמצעות משחק. אבל זה לא סתם משחק, תוך כדי המשחק אנו מאפשרים לילד להוביל אותו בהתאם לתחומי העניין שלו, אך גם מציבים בפניו אתגרים חדשים ומרחיבים את התקשורת.

רוצים לדעת עוד? מוזמנים ליצור קשר: 058-5050501, [email protected]

פייסבוק: דיאלוג – טיפול בשיטת DIR-Floortime

הכותבת היא תושבת להבות הבשן ובעלת קליניקה לטיפול בשיטת DIR. בוגרת החוג לפסיכולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, מטפלת DIR מוסמכת, ובעלת ניסיון אישי רב שנים כאמא לילדים על הרצף האוטיסטי.