fbpx

מקום לדאגה

פגיעות במבנה בקיבוץ מנרה. מתוך סרטון של שחף מיכאל ועופר פריימן בהפקת צוות חירום גליל עליון
לאל"מ (מיל') קובי מרום יש דעות נחרצות מאוד על החזית מול חיזבאללה ● "העובדה שארגון טרור ששולט במדינת לבנון מרתיע את מדינת ישראל, היא בלתי מתקבלת על הדעת" ● בראיון נוקב הוא מונה את הטעויות של ישראל במלחמה ומפרט מה נדרש לעשות כדי שתושבי הצפון יוכלו לשוב לבתיהם בבטחה

25 שנה שירת אל"מ (מיל') קובי מרום בצה"ל, רובן בגולני, אך דומה שעתה הוא מודאג מתמיד. במשך שנים טען כי הטיפול של ממשלות ישראל בחיזבאללה איננו תקיף דיו וכי הדבר מזמין צרות. כאשר זוועות השבעה באוקטובר נחשפו, מרום, המתגורר בנווה אטי"ב, ידע כי האיום מכיוון החיזבאללה היה ונותר קטלני בהרבה. וכאשר מרום, מומחה לביטחון לאומי, שהיה מפקד הגזרה המזרחית בלבנון בסוף שנות ה-90' וכיום מהפרשנים המובילים למלחמה באולפני הטלוויזיה, מזהיר, כדאי מאוד להקשיב לו.

קובי מרום. צילום: פרטי

השיחה עמו מתקיימת זמן קצר לאחר הקרב הקשה בסג'עייה, בו נפלו תשעה לוחמים, כולל מג"ד 13 בגולני, ולאחר נפילתו בקרב אחר של גל אייזנקוט, בנו של הרמטכ"ל לשעבר, גדי אייזנקוט. שתי התקריות פגעו בציפור נפשו של מרום, גולנצ'יק בנשמה שהיה בעצמו מג"ד 13 ונחשב לאחד ממפקדי השדה הנועזים של החטיבה החומה. "התקרית בסג'עייה הייתה יום קשה לכולנו, אבל בעיניי היא גם יום של עוצמה, של גאווה ואפילו מעוררת השראה", הוא אומר; "הציבור נחשף לדור חדש של מפקדים שרץ בראש לפי ערכי צה"ל וגולני, נלחם בסיטואציה של חילוץ וחשש מחטיפה ולצערנו גם נופל בקרב. מפקדים נבחנים במלחמה ותומר (סא"ל תומר גרינברג ז"ל, מג"ד 13 שנהרג בקרב – א.ג.) בהחלט התגלה כמנהיג אמיתי".

קובי מרום עם ארז גרשטיין ז"ל, דקות אחרי החזרה מהשריפה בסלוקי ברצועת הביטחון, אוגוסט 1997. צילום: באדיבות קובי מרום

נפילתו של גל אייזנקוט ז"ל פילחה אף היא את ליבו של מרום, שמכיר את גדי, אביו, מזה למעלה מ-40 שנים, מאז שירתו שניהם כמ"מים צעירים בגדוד 51. "בעיניי זה מקור לעוצמה והשראה, כשהרמטכ"ל לשעבר ושר בקבינט נפרד בקול חנוק מדמעות ומצדיע לבנו שנפל מעל קברו, מבטיח שנמשיך לבצע את המשימה עד השלמתה ומקווה שנהיה ראויים למחיר של גל בנו וחבריו. לא רבים יודעים שגל ז"ל נפצע בתאונת סקי לפני מספר חודשים ומבחינת הצבא הוא בכלל לא היה כשיר למלחמה. אבל בשביעי באוקטובר הוא הבין לבד שיש מלחמה ובלי לשאול אף אחד הוא יצא מהבית, לקח ציוד, התייצב ביחידה, לחם 60 ימים ונפל בג'בליה. ברמה האישית זה לא הפתיע אותי, כי גדי וחנה בנו בית ערכי של אהבת הארץ, של תרומה ונתינה, ואלה השורשים שמהם גל גדל והתעצב והתחנך".

מצפון תיפתח הרעה?

בשנים האחרונות, בכל פעם שנשאל לגבי התנהלות ישראל כלפי חיזבאללה בגבול הצפון, גרס מרום כי מדיניות הממשלות היא טעות אסטרטגית קשה. "העובדה שמאז מלחמת לבנון השנייה, ובעיקר בעשור האחרון, ארגון טרור ששולט במדינת לבנון מרתיע את מדינת ישראל היא בלתי מתקבלת על הדעת", הוא מוחה; "לצערי במדיניות של הכלה והבלגה ושקט כמעט בכל מחיר, אפשרנו לעניין הזה לקרות ואירועים חמורים של התקפה על אזרחים ישראלים – ירי רקטי לשלומי, פיגוע במגידו, מטען בפארק הירקון – נענו בלא כלום. זה העביר מסר לחיזבאללה ולאיראנים שהם יכולים להמשיך לתקוף בלי להסתכן בהסלמה כללית והם אכן צדקו".

פגיעות במבנה בקיבוץ מנרה. מתוך סרטון של שחף מיכאל ועופר פריימן בהפקת צוות חירום גליל עליון

להשקפתו, החטא הקדמון היה היעדר ההכרעה בשדה הקרב במלחמת לבנון השנייה, אשר הוביל להחלטה 1701 – החלטת מועצת הביטחון של האו"ם על הפסקת אש והרחקת החיזבאללה מהגבול עם ישראל – החלטה מאוד בעייתית בעיניו, "מחוררת כמו גבינה שווייצרית". במסגרת ההסדר, הסכימה ישראל שסידורי הביטחון יהיו באחריות של כוח רב-לאומי. "כנראה שהיו בינינו כאלה נאיביים שחשבו שהספרדים שנמצאים מול מטולה, או הצרפתים מול אביבים, הם אלה שיעצרו גם את ההתחמשות וגם את ההיערכות והגלישה של החיזבאללה דרומה, וזה כמובן לא קרה. אבל זה לא היה מפתיע, כי מי שעסוק בדברים יודע שהם לא יעשו את זה במקומנו", טוען מרום. "בין השנים 2010-2007 ישראל מזהה תהליך של התעצמות של חיזבאללה על ידי האירנים, ומחליטה להבליג. צה״ל היה עסוק מול עזה, וזו בעיניי טעות אסטרטגית קשה. היה צריך לפעול נגד תהליך ההתעצמות גם במחיר של סיכון להסלמה".

פגיעה במבנה בקיבוץ ברעם. צילום: באדיבות קיבוץ ברעם

השביעי באוקטובר היה רגע של התפכחות משלל קונספציות ומיס-קונספציות עבור רבים בחברה הישראלית; מרום מקווה שכך יהיה גם כלפי התפיסה של הכלה, הבלגה ושקט בכל מחיר. "חיזבאללה הצליח בתקיפות שלו על הצפון – בירי נ"ט, ברקטות, בכטב"מים וכו' – לגרום לזה ש-70,000 איש עזבו את הצפון. זו מציאות בלתי מתקבלת על הדעת. לכן אני חושב שההחלטה של הקבינט שיש לרכז מאמץ לדרום היא נכונה, אני מסכים איתה, אבל בתוך מלחמת ההתשה אנחנו צריכים לגבות מחיר הרבה יותר כבד, לא יכול להיות שבשבועות הראשונים ישראל רק הגיבה ולא יזמה דבר. יש שינוי מסוים במדיניות הפעלת אש בשבועות האחרונים, ישראל יוזמת יותר, אבל אני עדיין חושב שארגון טרור שפתח בלי סיבה נגדנו במלחמה צריך לשלם מחירים הרבה יותר כבדים".

אז מה הפתרון לפלונטר הזה? מרום סבור כי קבינט המלחמה חייב ראשית כל להגדיר מטרות. "עד עכשיו שמענו הצהרות ואיומים, אך לא שמענו מה מטרת המלחמה בצפון. בעיניי המטרה הבסיסית המינימלית האסטרטגית היא לסלק את כוח רדואן בפרט וחיזבאללה בכלל מצפון לליטני. זו מטרה מוגבלת וראויה, כדי שתושבי מטולה ודן וקריית שמונה יוכלו לחזור לבתיהם. איך עושים את זה? אני חושב שבעוד כמה שבועות, חודש ימים, כשההתקפה העוצמתית בעזה תסתיים, יהיה על צה"ל לרכז כוח מתמרן על הגבול ולהגדיר לוחות זמנים שאם חיזבאללה לא נסוג אנחנו יוצאים להתקפה. חשוב לציין שאני לא פוסל מנגנון מדיני. אני לא נותן לו הרבה סיכוי, אבל הוא ייתן הפוגה בהתארגנות וזה לא דבר של מה בכך".

האודיטוריום בקיבוץ סאסא, אחרי פגיעת נ"ט. צילום: באדיבות קיבוץ סאסא

האם משמעותו של איום כזה ואף יציאה למבצע כזה, אינו מחייב פריצת מלחמה כוללת? מרום כלל לא בטוח. "אני חושב שיש סיכוי שזה יישאר מוגבל ואסביר מדוע – מה שאנשים לא שמים לב, זה שנסראללה רואה מדי יום את התמונות מעזה והוא יודע שביירות תיראה ככה בעוד כמה ימים אם הוא יחליט להסלים. דבר שני, הנוכחות האמריקאית בים התיכון היא בהחלט מרתיעה. אבל הדבר החשוב ביותר, שלא מספיק מדברים עליו, זו העובדה שהחיזבאללה הוא היהלום שבכתר עבור הביטחון הלאומי האיראני מחוץ לאיראן. הם השקיעו בו עשרות שנים עשרות מיליארדים, לא בשביל להשתתף במלחמה של החמאס, ממש לא, אלא כדי להרתיע את ישראל מלתקוף את אתרי הגרעין באיראן. לכן יש להם מוטיבציה, או תהיה להם מוטיבציה, לרסן את החיזבאללה".

צילום: יוסי שמעוני

משנים את כללי המשחק

בכל מתווה שלא יהיה, מרום משוכנע כי על מדיניות הפעלת הכוח של ישראל להשתנות לחלוטין. לדידו, על כל הפרה צריכה ישראל לשמור על חופש פעולה בלבנון ולהעביר לאיראנים ולחיזבאללה מסר לפיו המציאות שאחרי השביעי באוקטובר היא אחרת לגמרי. "אנחנו לא נאפשר שום הפרה שתסכן את תושבי מטולה ואביבים. נקודה. גם במחיר של כניסה למערכה, אנחנו ניקח את הסיכון, ניקח את הביטחון בידינו. ההבלגה וההכלה לא יהיו. זאת אומרת, יש פה שילוב של נוכחות צבאית, איום בהפעלת כוח עד כדי הסלמה והליכה על מלחמה מוגבלת. בטוח שזה ייתן משנה תוקף למאמץ המדיני שארצות הברית מנסה לקדם, למרות שבהכירי את החיזבאללה, אין לי ספק שגם אם תהיה הסדרה כזאת על בסיס שינויים כאלה ואחרים, בסוף החיזבאללה ייצור חיכוך וינסה להתריס, ואז זה יהיה המבחן להנהגה הישראלית האם היא מגיבה או מכילה שוב. אני מקווה שהתפכחנו כולנו בשביעי באוקטובר, גם לגבי הצפון".

צילום: יוסי שמעוני

לקראת סיום מבקש מרום להדגיש כי הוא לא שש אלי קרב היות והוא מבין את המשמעויות של מלחמה עם חיזבאללה, אלא שאין אופציה אחרת לחזרה בטוחה ליישובים. "צריך להבין, זו מלחמה שלא ידענו כמוה, של אלפי טילים למרכז ולאתרים אסטרטגיים, ואחרי מלחמה של כמה חודשים בדרום בטח שלא נכון להיכנס אליה, אבל נדרש איום צבאי אמיתי על הגבול, עם הבהרה שאנחנו לא נסיים את המלחמה הזאת כשחיזבאללה יכול לירות נ"ט, או אנשי רדואן יכולים להימצא 2-3 ק"מ מהגבול. אני לא מקבל את כל הפשרות שנזרקות לאוויר על מרחק של חמישה או שבעה ק"מ מהגבול. זה לא רציני. אנחנו צריכים ליצור מציאות אחרת, גם אם המשמעות תהיה מלחמה מוגבלת בצפון. זו מטרה ראויה, סבירה ואפשרית וזה מצב בו תושבי קו העימות יוכלו לחזור לבתיהם בבטחה".

אולי יעניין אותך גם:

חיילי צבא ההגנה לישראל בקיבוץ בארי חיים זך
שבעה באוקטובר, שבעה סיפורים
השבעה באוקטובר יישאר לעד חרוט בזיכרוננו הלאומי...
0c977b94-3cfd-4062-b647-06395fd39e13
חלום, או חלום בלהות?
אחרי שנה של מלחמה, בלב מדמם ואדמה חרוכה,...
אלי רצבסקי 2
על קו האש
אלי רצ'בסקי, מנהל הקהילה בכפר בלום, על המאבק...

Education Template