מנהרת הזמן

האזינו לכתבה Getting your Trinity Audio player ready...

אז איך נראינו בגיל 21? בהסתכלות לאחור מתברר שהיינו טובי מראה מכפי שהרגשנו אז. העור היה מתוח (גם אם מחוצ'קן פה ושם), השיער מלא וסמיך (אבל התסרוקת בטעם רע) והגוף גמיש ואתלטי (רק מי האידיוט שאחראי על הסטיילינג?). ועל מה חלמנו בגיל 21? על חופש? אהבה? אולי קיוונו לכבוש את העולם?

כמה כיף להתרפק על העבר, על איך שהיינו, כשעוד היינו פרועים, חדורי תשוקה לחיים ואופטימיים. אז, כשהיינו בני 21. ודאי כאן, בישראל, ודאי בתקופה כמו זו הנוכחית והקשה, שכה מייחלת לאתנחתא קלה, שמשחרת לאותם ימים של תום ותקווה. אבל את הטרנד הנוסטלגי הזה השיק דווקא האמריקני דמיאן ראף בן ה-43, כששיתף תמונה שלו מטיול משפחתי במקסיקו בגיל 21. תוך כ-21 שניות התפוצץ העניין והפך ויראלי לחלוטין, כשהוא מושך אליו מיליוני חובבי נוסטלגיה, לא רק מישראל, מכל רחבי העולם, ומשגר לא מעט ידוענים לפשפש באלבומי התמונות המצהיבים שלהם ולהיזכר איך הם היו כשהיו בני 21. כי כאמור, כמה כיף לשוב מעט אחורה.

כדרכם של רוב הטרנדים, גם לזה, מן הסתם, נותרו 21 דקות גג; בינתיים, עד שיתפוגג, נעתרו לבקשתנו 21 עובדי מועצה אמיצים ונחושים, טיפסו לבוידעם, או קפצו לבקר את ההורים, ושלפו למעננו פיסה קטנה מנעוריהם האבודים. מוכנים למסע בזמן?

■

אוהד לבנת, מהנדס המועצה, בן 52 מפרוד. "אחרי השחרור, ב-1993, עבדתי כשנתיים כמאבטח אוניות נוסעים. אירופה, הקאריביים ועוד כמה מקומות מעניינים. בתמונה – עם צייר רחוב בנבסקי פרוספקט, הרחוב הראשי בסנט פטרסבורג, רוסיה".

■

אורטל בארי, מנהלת קהילה בקיבוץ מסדה ומלוות קיבוצים במועצה אזורית הגליל העליון, בת 41 ממעיין ברוך (כרגע מפונה למלון 'כינר'). "על הרצפה בסלון דירת הצעירות בקיבוץ. מציירת וחולמת ולא מדמיינת בכלל שיום יבוא ואני אסתכל על זה ורק אתהה אם צעירות כמו שאני הייתי, שנמקות עכשיו בעזה, יזכו גם הן לחלום כמו שאני זכיתי אז".

■

איתי גונאל, דובר מועצה אזורית הגליל העליון, בן 44 מקיבוץ דן. "סיום קורס מפקדים בשבטה. התמונה צולמה אמנם קצת לפני גיל 20", הוא מתנצל, "אבל תמונות מאוחרות יותר נמצאות באלבומים בבית ואין לי גישה אליהן". כן, ככה זה כשמפנים אותך לקיבוץ 'דן כרמל' בחיפה.

■

אלי סרף, מנהל גינון במחלקת הנדסה ותפעול, בן 53 מקיבוץ שמיר, בתמונה מחדר צעירים בקיבוץ. פריטי הוינטג' ההיסטוריים וההיסטריים שמאחוריו מסגירים את השנה – 1992.

■

גיורא זלץ, ראש מועצה אזורית הגליל העליון, בן 65 מלהבות הבשן. בתמונה: "מדריך בקורס קציני שריון , ביר תמדה, סיני, מאי 1979. הייתי מאד שקוע בשירות הצבאי אז", משתף גיורא, "אבל באחת הרגילות שלי ביליתי שבוע בישיבה. היה לי חשוב להכיר את עולמם".

■

דלית סקרימג'ר, מנהלת אדמיניסטרטיבית באגף הנדסה, בת 56 מאיילת השחר. "התמונה צולמה בדנמרק, בזמן הטיול הגדול שאחרי הצבא". האמת? דלית נראית היום בדיוק אותו הדבר.

■

דנה מורן רביד, מנהלת מרכז צעירים במועצה, בת 49 מאיילת השחר. דנה, שעיקר עיסוקה היום הוא עם אנשים בני הגיל הזה, פלוס-מינוס, חוזרת אחורה בזמן עם תמונה שצולמה במסיבת יום הולדת משפחתית. "בגיל 21 לא הגעתי לירח, למרות ההבטחה ב'עתידות' של מסטיק בזוקה… כן הייתה שם תמימות, שמחת חיים ואופטימיות. לו יכולתי ממרומי שנותיי להגיד לדנה בת ה- 21 משהו, הייתי אומרת לה – לכי על זה, כל האופציות על השולחן, את תחלמי וגם תגשימי. הכל טוב".

■

זאבית דרומי, מנהלת בית ותיקי הגליל, בת 49 ממחניים. "שנת 95'. אני מפקדת על קורס קצינות בבה"ד 12, מקווה ומייחלת לשלום, אבל אז מוצאת עצמי מוצבת במשמר ההלוויה של ראש הממשלה, יצחק רבין".

■

ברגע הראשון היינו משוכנעים שמדובר כאן בסולן 'בית הבובות', אמיר אטיאס. אבל זהו טל ניר, מנהל היחידה לליווי מערכות חינוך בחב"פ, בן 41 מחוות ינאי. "בתמונה: דרום אמריקה, אחרי השחרור מהצבא".

■

יונתן ורטיקובסקי, מנהל מחלקת השחייה בעמותת הספורט של המועצה, בן 36 ממלכיה ("בתקווה לחזור לשם מהר, כרגע אני מפונה לקיבוץ קליה"). התמונה צולמה בשנת 2009, בבריכת השחייה בקיבוץ דן, "הקיץ השני בו העברתי חוגי קיץ מטעם עמותת הספורט בקיבוצים", נזכר יונתן, "והשנה בה המציל הכי חתיך בקיבוץ היה אפרא".

■

ליאור קרת, מנהל מחלקת הכדורסל הפועל גליל עליון, בן 46 מקיבוץ יזרעאל. בתמונה: "עם וודן, כלב התקיפה איתו שירתי כלוחם באגוז. בדצמבר 1998 זכינו בצל"ש מפקד האוגדה עבור חיסול מחבלי חיזבאללה במבצע 'כפתור ופרח' בו נפצע וודן, ובמרץ 1999 הוא השתחרר איתי לאזרחות. התמונה צולמה בבסיס שרגא ליד שבי ציון לפני היציאה למבצע".

■

מאיה גורדון, מנהלנית באגף חינוך, בת 49 מקיבוץ דפנה, כרגע מפונה להאון. "התמונה צולמה סביב גיל 22, בסיום ספארי צלילה של עשרה ימים בחופי סיני. את הספארי קיבלתי מתנה ממקום עבודתי אז כרכזת מערכת 'בטבע הדברים'". מטבע הדברים, נראה שכיף ממש למאיה.

■

עידית חמל, מנכ"לית מועצה אזורית הגליל העליון, בת 65 ממעיין ברוך, שוהה כרגע במלון 'כינר'. בתמונה: עידית תופסת את הפיקוד ואת המיקרופון באירוע תרבות בקיבוץ, כבר אז, "בגיל 21 או 22, מהתקופה שלאחר השחרור מהצבא".

■

עפר ברנע, מנכ"ל החברה לחקלאות. בן 61 מחולתה. "בן 21. בדיוק לפני 40 שנים. במהלך שירות קבע כמפקד סוללה בחיל התותחנים. לאחר צבירת אבני דרך כגון סיום בית ספר, שנת שירות והתמודדות עם שהייה ארוכה בתוך לבנון. מכאן עוד תתפתל הדרך, תהיינה פניות בצמתי החלטות ויאספו אבניה על ציר הזמן ועד היום".

 

■

ענבר בזק, מנכ"לית החברה הכלכלית, בת 50 מיובלים. "בת 21. התמונה צולמה בבסיס בית ליד, שם שירתי כמדריכת כושר קרבי בפלס"ר נח"ל. אחת המשימות שלי הייתה ללמד את החיילים לטפס על חבל, והייתי ממש טובה בזה! לפני שנתיים נתקלתי בחבל טיפוס באחד מהסיורים שלי, והייתי חייבת לבדוק אם אני עדיין זוכרת איך מטפסים, אז טיפסתי על חבל יחפה ועם חצאית, ולמרות שעברו כמעט 30 שנים מהצבא – אני עדיין מטפסת בכלל לא רע!".

■

לא, זוהי לא שרון סטון במדים. מדובר בענת לוי, מנהלת אגף חינוך במועצה, בת 56 מלהבות הבשן. "התמונה צולמה בשנת 87', יותר לכיוון גיל 20, באמצע קורס קצינות. כמעט לא מצאתי תמונות מהגיל הזה. שנאתי להצטלם. חשבתי שאני מלאה מדי, שהעיניים רחוקות אחת מהשנייה, המצח ענק ועוד ועוד. במבט של היום – אני מקסימה. מישהי פעם אמרה לי – תמיד תצטלמי ותהני ממה שאת רואה במראה. זה תמיד יהיה יותר גרוע". ואנחנו אומרים, מקסימה היית, ומקסימה נשארת!

■

הו, כלה יפהפיה! ציפי אלמוג, מנהלת אדמיניסרטיבית במחלקת הביטחון של המועצה, מנאות מרדכי, בתמונה מיום חתונתה. מזל טוב!

■

רונן פלר, מנהל מחלקת רישוי עסקים, בן 55 ממעיין ברוך. "היה לי שיער אז!", הוא מתלוצץ, וניגש לחפש, למרות שהוא מפונה מביתו כבר מספר חודשים לכפר הנופש עין גב. התמונה שמצא עבורנו היא מיום השחרור מתפקידו כטנקיסט בצה"ל בשנת 1990. כבוד!

■

רותם מנור, מנהלת אגף התרבות במועצה, בת 54 מאיילת השחר. "התמונה צולמה בחזית בית הוריי בקיבוץ עמיר, מן הסתם בשבת שמשית של אמצע החורף, כמו בעונה הנוכחית. הימים ימי האינתיפאדה הראשונה: גלי פיגועים, אוטובוסים מתפוצצים, חוויות של שירות צבאי בשהות ממושכת במחנה הפליטים אל בוראייג' ובמקומות נוספים ברצועת עזה (שדווקא אז, בעיני צעירה בת 20 לא נראו כל כך מאיימים). אחרי שכבר הצלחנו לצאת ממנה, כמה מבאס להבין שחזרנו לאותם מקומות שוב, ומי יודע מתי נצא מהם לתמיד".

■

שי קורננבלום, מנהל מערכות מידע רשותי במועצה, בן 41 מקריית שמונה (וכרגע שוהה במושב אמנון). "התמונה צולמה בין 2003 ל-2005, בסיורים במדבר בתחילת לימודי גיאולוגיה". כן, לשי, מסתבר, יש תואר שני בגיאולוגיה, רק שלולא היינו חופרים לו שישלח תמונה, לא היינו כנראה מגלים זאת לעולם.

■

שמרית עשור, מנהלת מרכז 'מעברים' אצבע הגליל, בת 43 מאליפלט. "אח… ניחוחות שחרור מקבע בצה"ל, אהוב ליבי, וחיוך של נגיעה מהאזרחות בגיל 21. הייתי מפקדת מחלקה של טירונים. התפקיד האחרון שלי לפני השחרור היה כקצינת הדרכה בהנדסה. שירות כיפי. אני אוהבת את המדינה שלי וגאה בה, מאז ולתמיד! היה לי ברור שאעשה הכי שאפשר בשירות הצבאי והמשכתי לשגרר את ישראל גם בטיולים בחו"ל בשנים שאחרי".