ככה כן בונים תקציב

חמישה אתגרים ניצבו בפני גזברית המועצה, דורית ברק, בבואה לתכנן את תקציב המועצה לשנה הקרובה. הראשון (והמדהים בפני עצמו) – אף שמדובר בתקציב הרביעי שהיא מעבירה, הייתה זו לה הפעם השלישית ללא תקציב מדינה. אז איך מרכיבים תקציב מועצה ש-50% ממנו בסימן שאלה? "הפתרון שמצאנו בשנים הקודמות וגם השנה", מסבירה ברק, "היה לבנות מראש תקציב שיש בו רזרבות, בתקווה שהן יספיקו כדי להתגבר על גורמי אי-הוודאות".

אתגר נוסף נגע למענק האיזון, הניתן מהמדינה לרשויות שסך הוצאותיהן גדול מסך הכנסותיהן התקניות. "במועצה שלנו הוא באזור ה-20 מיליון שקלים כבר שנים רבות, למרות שגדלנו מאוד ובפרמטרים שונים נדרש יותר", אומרת ברק. "מה שכן השתנה הוא הדירוג הסוציואקונומי של המועצה, שלשמחתנו – וגם לצערנו, עלה משש לשבע. נוסחת מענק האיזון מושפעת מכך מאוד, והעלייה שחווינו כמעט ואיפסה אותו. יחד עם זאת אנחנו מוגנים באופן יחסי, משום שאנו מועצה של קו עימות. בבניית התקציב יצאנו מנקודת הנחה שהמענק לא ייפגע".

האתגר השלישי מוכר היטב, למרבה הצער, לכולנו – ההתייקרויות במשק. "מדד המחירים לצרכן עלה ב-5% בשנה שעברה, מדד תשומות הבנייה עלה בצורה מטורפת, מחירי המים, החשמל, הדלק, שכר העבודה – כולם עלו, ויש לכך השפעה ישירה על עלות השירותים", אומרת ברק. מקורות המועצה, לעומת זאת, לא עלו באותה מידה ובין אם מדובר במענק האיזון או בארנונה, העליות היו מתונות בהרבה. כדוגמא מספקת ברק את נושא פינוי האשפה. "נמשיך לפנות אשפה באופן מלא ולא נשאיר פחים עולים על גדותיהם וזבל מתגלגל ברחובות. זאת, למרות שכל העלויות הקשורות בפינוי האשפה עלו, וכך גם כמות האשפה שאנחנו מייצרים. עלות פינוי האשפה לבדה עלתה בשנה האחרונה במיליון שקלים לעומת השנה שעברה, וצריך למצוא מקור תקציבי לפער הזה. כמובן שהנזק פה כפול, כי מדובר גם בעלויות מאוד גבוהות, וגם בזיהום קשה של הסביבה".

אתגר נוסף הציב תחום החינוך, שכחצי מתקציב המועצה מושקע בו ובשירותים הכרוכים בו – החל מהחינוך הבלתי פורמלי, עבור בבתי הספר והחינוך לגיל הרך, הספורט, החוגים, המוזיקה וכלה בהסעות. הודות לעלייה במדד הסוציואקונומי, דורשת עתה המדינה מהמועצה לסבסד חלק ניכר מעלויות ההזנה של הילדים בבתי הספר היסודיים ביום ארוך. "רק על הסעיף הזה, נוציא למעלה מחצי מיליון שקלים יותר מאשר בשנה שעברה". בשנה שעברה גם השיק משרד החינוך את רפורמת גפ"ן (גמישות פדגוגית ניהולית), שבזכותה אמנם יועברו לבתי הספר יותר משאבים, אלא שהיא גם מטילה על המועצה מימון מגוון תחומים שאינם פדגוגיים, כבינוי, שיפוץ, אחזקה, ניקיון ואחרים.

האתגר החמישי והאחרון נוגע לסל השירותים שמספקת המועצה לקיבוצים. וכאן כבר מדובר במהפכה של ממש, שרובה התרחשה בעשור האחרון. אם בשנת 2012 עמד היקף השירותים שסיפקה המועצה לקיבוצים 'בתוך השער הצהוב' על כשישה מיליון שקלים, כיום צמח הסכום פי ארבעה, על אף שהארנונה צמחה רק פי שתיים. "כשהייתי לפני 25 שנה גזברית בקיבוץ שלי, לא ציפיתי לקבל שירותים כאלה מהמועצה, וגם אם ציפיתי, זה לא היה קורה", אומרת ברק. "הקיבוצים היו 100% אגש"ח והכל מומן מכספי הקיבוץ. כיום, רוב הקיבוצים הופרטו ויש הבחנה מאוד ברורה בין הפעילות העסקית והפעילות הקהילתית, ישנם קיבוצים שהם לא 100% אגש"ח, ותושבים רבים הם חברים רק באגודות קהילתיות". במצב זה, העומס הנופל על הוועד המקומי גדול בהרבה ועם זאת מקורותיו מצומצמים. כך עלה לאורך השנים הצורך בסל שירותים שיקיף מגוון תחומים, בהם תאורת גדר, החזקת מקלטים, ריסוק ופינוי גזם, פינוי פסולת גושית, החזקת גני שעשועים, עיקור וסירוס חיות מחמד, צביעת כבישים, תאורת רחוב, החזקת שבילים ומבני ציבור, גינון, ניהול מוניציפאלי ברובד המקומי ועוד. "המטרה המרכזית הייתה ליצור מצב שבו כל תושב במועצה, בין אם הוא גר בקיבוץ חזק או חלש יותר מבחינה כלכלית, יהיה זכאי לרף מינימלי של שירותים בכל התחומים הנ"ל. נכון, אף פעם זה לא מספיק, תמיד יש רצון לתת יותר ותמיד יש רצון של התושבים לקבל יותר, אבל האפשרויות מוגבלות".כיום עומד סך היקף סל השירותים על למעלה מעשרים מיליון שקלים, ואם נוסיף לכך את כספי התב"ר הרב-שנתי שמספקת המועצה, נגיע ל-100% מהארנונה למגורים שמשלמים התושבים. ובמילים אחרות – כל שקל שיוצא מכיסו של התושב עבור ארנונה, חוזר ישירות לקיבוץ בו הוא מתגורר בשלל צורות ואופנים.

גם השנה, שלושת התחומים המרכזיים אליהם מופנים תקציבי המועצה הם חינוך, רווחה והתחום המוניציפאלי.

בתחום הרווחה, (השירותים החברתיים), נרשמת בשנים האחרונות עלייה במגוון השירותים הניתנים ע"י המועצה: תמיכה בנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, תמיכה בנפגעי אלימות במשפחה, דאגה לזכויות קהילת הלהט"ב ועוד. מאחר והמועצה אוחזת בתפיסה סוציאלית, כל תושב הנזקק לשירותים בתחומים אלו, לרבות אנשים עם צרכים מיוחדים, מקבל אותם מהמועצה, בשיתוף מימון ממשרד הרווחה. "המשמעות היא שתקציב השירותים החברתיים עולה משנה לשנה בכמה מאות אלפי שקלים".

גם בתחום החינוך עולים התקציבים מדי שנה. מעבר לסוגיות השוטפות, כהשתתפות בתשלומי ההזנה, נמצאת המועצה בתהליך להעברת כל בתי הספר לבעלותה: מתוך שבעה בתי ספר יסודיים, חמישה כבר בבעלותה והשניים הנוספים, הנמצאים בהר, עתידים לעבור למשכנם החדש אשר יקום ברמת יראון ויהיה גם הוא בבעלות המועצה. "עד לפני שלוש שנים היו בתי הספר בבעלות הקיבוצים. הם עברו לבעלות המועצה במצב פיזי ירוד, שהצריך השקעת משאבי עתק במבנים ותשתיות כדי לשדרגם לרמה נאותה, ויידרשו עוד מיליוני שקלים וזמן רב על מנת להגיע למצב אופטימלי".

באגף המוניציפאלי, המספק שירותים כתברואה, תחבורה (בעיקר לבתי הספר), ביטחון, שטחים פתוחים, רישוי עסקים, פיקוח, איכות סביבה ועוד, ניכרות במיוחד ההתייקרויות שחלו. "רק בתחום  התחבורה והתברואה משמעות ההתייקרויות היא גידול של למעלה משני מיליון שקלים".

בעמל רב נבנה תקציב שקול ומאוזן, אשר עבר ואושר כמעט פה אחד במליאת המועצה, אך האתגרים העומדים בפני דורית ברק לא תמו.  שניים נוספים עוד צפויים לה בשנים הקרובות: "האתגר הראשון הוא ההשקעות הנרחבות שיידרשו מאיתנו, בעיקר בתחום החינוך", היא מסבירה. "אם בחמש השנים האחרונות המועצה השקיעה 30 מיליון שקלים בתוך הקיבוצים, דרך תב"ר המיליון, הרי שבשנים הבאות היא תצטרך להשקיע עשרות מיליוני שקלים, אולי אפילו 50 מיליון מהמקורות העצמיים שלנו בבינוי בבתי הספר, כל זאת בנוסף לכספים שצפויים להתקבל מהמדינה, כי צריך לזכור שבכל בנייה בבתי ספר משרד החינוך עושה מצ'ינג (מימון של המדינה תמורת השתתפות במימון של הרשות המקומית, א"ג) של בערך 50%. יש לנו גם אתגר של בניית גנים בתוך הקיבוצים, שנובע מהגידול המשמעותי באוכלוסיית היישובים".

אתגר נוסף הוא היקף התמיכות של המדינה. האיום של שלילת מענק האיזון עשוי להיות דרמטי במידה ויתממש. ועוד – בשעה שהמדינה מטילה עוד ועוד תחומי אחריות על הרשויות המקומיות, היא אינה טורחת לשפות אותן בצורה מלאה. "רק לאחרונה הכריז שר האוצר סמוטריץ' שהוא מקפיא את עליית תעריפי הארנונה, אבל לא הסביר איך הוא מתכוון לשפות את הרשויות על כך. לרשויות אין כסף עודף, וזה לא ממש אפשרי למעט אם נקטין את היקף שירותים – דבר שלא מקובל עלינו".

במצב העניינים הזה, כבר מתגבשת בהנהלת המועצה ההבנה כי אף שרשות מקומית איננה עסק, עליה לדעת לייצר לעצמה הכנסות עצמיות נוספות. התחום החם ביותר בהקשר זה הוא אנרגיה בכלל ואנרגיות מתחדשות בפרט, ובשנים האחרונות מוביל אגף מוניציפאלי מהלך של התקנת מערכות פוטו-וולטאיות על גגות מבנים השייכים למועצה. "בכוונתנו להמשיך במגמה זו ואף להתרחב לתחומי אנרגיה נוספים", מספרת ברק. "יש בתחום זה הזדמנויות לא מעטות וצריך לעוט עליהן ולמקסם את הרווח מהן. תחום נוסף, שבעבר כלל לא העלנו על דעתנו, הוא גביית תשלום עבור חנייה, בעיקר מאורחים מחוץ למועצה שמגיעים לשטחים הפתוחים של המועצה, במיוחד לגדות הנחלים, ונהנים מההשקעה העצומה של המועצה. זה בהחלט נושא שראוי לקדם לרווחת כלל התושבים".