כוח סבתא

ביום ראשון בבוקר, כשכולנו עוד תקועים בפקקי התנועה או קופצים ראש אל תוך שבוע עבודה חדש, הופך סלון ביתי אחד בכרמיאל לקו ייצור של אהבה. זה לא מפעל, לא עמותה ובטח לא סטארט־אפ — רק ערמות של בדים שנאספו מתרומות, מכונת תפירה רועשת וחבורת סבתות חמושות במשקפי ראייה שתופרות יחדיו בובה ועוד בובה.

הכול התחיל יום אחד, קצת אחרי פרוץ המלחמה, כשיוכי שן־צור, מורה לאמנות ואומנית זכוכית, החליטה שדי לה, שכבר אי אפשר; היא לא יכולה עוד להמשיך לרבוץ מול החדשות מבלי לעשות דבר – אחרת תשתגע. אז היא אספה סביבה קבוצת חברות, גמלאיות כמוה, שלא בנויות אולי לאכלס צמתים או לצאת להילחם בחזית, אבל שולטות במיומנות לא פחות חשובה: להעניק חום ואהבה.

"קודם כל חשבנו על כל החיילים הפצועים שמגיעים לבית לוינשטיין", מספרת יוכי, "והתחלנו לתפור כיסים לכיסאות גלגלים, שהם מין תיקי נשיאה קטנים שניתן לתלות על ידיות הכיסא ולהכניס אליהם טלפון, ארנק. תפרנו 150 כאלו, ואחריהם עוד 150 כיסי קביים".

משהסתיימה עבודת הכיסים, יצרה יוכי בעבודת יד כ־150 מזוזות עבור בתי מפונים ובתים שנפגעו במהלך המלחמה. תורם נדיב הציע לממן את קלפי המזוזה – אותן מגילות קלף זעירות ויקרות ערך ההופכות את המזוזה לתשמיש קדושה, ולא נלאה אתכם במסע הארוך שעובר על המזוזות בימים אלה, אך יוכי מייעדת אותן למסירה למפונים תושבי הצפון – הגליל העליון, מטולה וקריית שמונה.

השלב הבא במפעל הנחמה של צוות יוכי היו בובות הבד. "אמרתי לבנות, תקשיבו, אני חושבת שהרבה ילדים נפגעו מהפינוי מהבית, מהנדודים מגן לגן. בואו נפנק אותם בבובות". וכך היה. אהובה ליהמן, בת שבע לוי, רחל בן שושן, נעמי הדרי, מירה רון ושונטל לוי, בהדרכת יוכי שן-צור, החלו לתפור בובות בסלון ביתה של יוכי ולחלק אותן בגני ילדים. בתחילה בשער הנגב, שם ביקרו בשמונה גנים; בהמשך הן הגיעו לשבעה גנים ביישוב שלומי הצפוני ולגני ילדים במג'דל שמס. "הילדים היו בשמיים. הם היו בהתרגשות גדולה מאוד", גאה יוכי לספר. ועכשיו הגיע תורנו, כאן בגליל העליון. היום (ד') ביקר צוות יוכי בגני ילדים בהגושרים, דפנה, שניר ומעיין ברוך, ושימחו עשרות ילדים, אנשי צוות וגננות עם בובות בד צבעוניות ומתוקות מבדים ממוחזרים, אקרילן וחיבוק של סבתא.

"אני רוצה להודות מעומק הלב לנשים הנפלאות הללו, שהקדישו את זמנן ומרצן תוך מחשבה על ילדי הגליל העליון שחוזרים הביתה", בירכה מנהלת הגיל הרך במועצה, שרון גידו. "הבובות מקסימות, וריגשו אותי מאוד היוזמה, הביצוע וההתעקשות של הבנות להגיע לכאן ולהעניק לילדים ולגנים את מתנתן".