fbpx

"ייקח שנה-שנתיים לשקם את מנרה" 

הנשיא הרצוג בביקור בגדות. מימין: יוחאי וולפין מנהל קהילת מנרה, רעיית הנשיא מיכל הרצוג, מיכל להב מנהלת קהילת גדות והנשיא יצחק הרצוג. צילום: דוברות בית הנשיא
"כבר ארבעה חודשים אנחנו מנסים לקדם את הנושא של מנהלת תקומה לצפון ולא מצליחים. כשהנשיא מדבר על זה ומעביר את המסרים למקבלי ההחלטות, יש לכך משמעות גדולה", אומר יוחאי וולפין, מנהל קהילת מנרה, לאחר ביקור הנשיא הרצוג בקיבוץ גדות שם מתארחת הקהילה
האזינו לכתבה
Getting your Trinity Audio player ready...

בחודש שעבר פגשו נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו מיכל חלק ממפוני מנרה המתארחים בקיבוץ גדות, וכן חברים מהקיבוץ המארח. המפגש נערך במועדון בגדות במסגרת סיור הנשיא ביישובי הצפון, והוא היווה המשך לקשר שנוצר כשהנשיא שלח לחברי מנרה המפונים ברכה מרגשת כשהם חגגו את חג ה-81 למנרה בקיבוץ אלונים.  

"הנשיא ריגש את קהילת מנרה בברכה שהוא שלח", אומר יוחאי וולפין (כפר הנשיא), מנהל הקהילה של מנרה, "אבל הבנתי שהוא גם רוצה לפגוש את חברי הקהילה, וברגע שהוא הבין שהגענו לגדות הוא בא לבקר אותנו וקהילות נוספות. כשהוא הגיע לגדות ילדי מנרה וגדות קיבלו אותו ואת אשתו בשיר ובריקוד מאוד יפה. במועדון שהיה מלא חיכו לו חברי מנרה וחברי גדות, ושם התקיים שיח פתוח שבו האנשים יכלו להגיד, לבקש ולהעיר על המצב. הוא הקשיב וענה להם". 

צילום: מ.א. הגליל העליון

מה הוא אמר להם? 

"קודם כול, הייתה תחושה שיש מישהו שמקשיב, שזה שינוי מרענן כי אנחנו לא מרגישים את הנוכחות של המדינה באזור הצפון, וכשמגיעה אישיות כמו הנשיא יש לזה משמעות מאוד גדולה. מתוך כל הדברים שהוא אמר, הדבר המהותי שהיה לטעמי הכי חשוב, זה הנושא של מנהלת תקומה לצפון. כבר ארבעה חודשים אנחנו מנסים לקדם את הנושא הזה ולא כל כך מצליחים. כשהנשיא מדבר על זה ומעביר את המסרים למקבלי ההחלטות, אז יש לזה משמעות מאוד גדולה. כשתהיה מנהלת תקומה לצפון, חלק גדול מהבעיות שיש לנו ייפתרו". 

צילום: מ.א. הגליל העליון

בית זמני

מנרה הוא אחד הקיבוצים צמודי הגדר עם לבנון, ונכון לעכשיו כ-70 אחוז מבתי הקיבוץ נפגעו בדרגות שונות של חומרה. התסריט הרווח לנושא הצפון הוא שבמהלך יוני-יולי יימצא פתרון או דיפלומטי או מלחמתי, ושהתושבים יחזרו לבתיהם לקראת פתיחת שנת הלימודים בספטמבר 2024. התסריט הזה לא יכול לחול על מנרה מכיוון שההערכה היא שייקח שנה-שנתיים לשקם את המבנים ואת התשתיות, ולכן שמחו במנרה לקבל הצעה מקיבוץ גדות לעבור אליהם כקהילה עד שיוכלו לשוב לקיבוץ.  

"זה אכן המצב", מאשר וולפין, "ברגע שתיגמר המלחמה בצפון, כשכרגע לא רואים את סיומה באופק, מי שביתו לא נפגע יוכל לחזור למנרה, אבל כקהילה נהיה חייבים לגור בבית הזמני שלנו בין שנה לשנתיים עד שנוכל לחזור הביתה.  

הדגם בגדות דומה לאירוח של בארי בחצרים, ושל כפר עזה בשפיים, אבל בהבדל מהותי. בכל קהילות הדרום מנהלת תקומה מממנת בניית קראווילות והסדרי שהייה לטווחים ארוכים, ואצלנו אין מנהלת תקומה ומה שיש למפונים הוא ההסדר של משרד התיירות לאירוח במלונות. בסופו של דבר, קהילת מנרה נכנסה למתחם האירוח הכפרי של גדות, שבו פתחנו במימון עצמי את הדלתות המקשרות בין שני חדרים כדי שמשפחה עם שני ילדים תוכל לייצר לעצמה יחידת מגורים משפחתית של שני חדרים לא גדולים".  

מבנה שנפגע מירי. צילום: באדיבות קיבוץ מנרה

איך התקבלתם בגדות? 

"התקבלנו בצורה מדהימה. כל קהילת גדות נרתמה, וכל משפחה ממנרה מאומצת על ידי משפחה מגדות. הם יוצאים מגדרם כדי שאנשי מנרה ירגישו בבית. גדות גם נתנו למנרה מבני ציבור כדי שנוכל לפתוח שם שני גני ילדים ומשרדים, אחרי חמישה חודשים וחצי שהיינו בלי משרדים. זה בא מאותה משמעות של לאמץ את קהילת מנרה".       

העלייה הראשונה 

קהילת מנרה מונה כ-80 בתי אב, הפזורים בחלקים שונים של הארץ. לגדות הגיעו בשלב הראשון 15 משפחות ששהו במלון בטבריה, והרגישו שהן מיצו את עניין המגורים של הורים וילדים בחדר אחד במלון. למשפחות האלו קורא וולפין "העלייה הראשונה", ומציין שלגן שהם הקימו בגדות קוראים 'דרור' ולפעוטון 'פשוש' בדיוק כפי שהם נקראו במנרה. המועצה האזורית הגליל העליון העבירה כסף לשיפוץ מבני הגנים, קיבוץ גדות ביצע את השיפוץ, ותנועת 'אחים לנשק' ריהטה ועיצבה את הגנים.  

"אין פה מספיק מקום ל-80 בתי האב של מנרה", מציין וולפין, "אבל מלכתחילה היה ברור לנו שהמעבר לבית הזמני בגדות יהיה בחודשי הקיץ, כי הורים לא יעבירו את הילדים שלהם באמצע שנת הלימודים ממסגרות החינוך שהם נמצאים בהן בכל הארץ. הילדים זקוקים ליציבות, ולכן המעבר לגדות יהיה בעיקר בחודשי הקיץ".  

ימים ראשונים במנרה. צילום: באדיבות ארכיון מנרה

התקווה שלכם היא שלפני שתשובו למנרה תקום מנהלת תקומה לצפון שתביא גם קראווילות למגורי כל הקהילה בגדות? 

"כן. התקווה שלי היא שכל הקהילה תרצה לבוא לגור בבית הזמני בגדות, והחשש שלי הוא שאם זה יקרה נצטרך למצוא פתרונות אם לא תקום המנהלת שתממן פתרונות דיור לכל הקהילה. אבל החשש ואי הוודאות מתחילים עוד לפני זה. אנחנו לא יודעים מה יקרה ביום שבו המלחמה תיגמר, וההסדר של משרד התיירות ייפסק לפני שהבתים והתשתיות במנרה ישוקמו לחלוטין. בסיטואציה הזאת בעצם אין לנו הבטחה מאף גורם שנוכל להמשיך להיות בגדות, ואנחנו לא מתכוונים להפיל את הבעיה על קיבוץ גדות שהאירוח הכפרי הוא מקור פרנסה שלו. קודם כל צריך לפתור את העניין הזה, כדי לייצר ודאות שקהילת מנרה יכולה להישאר בגדות כקהילה לאחר סיום המלחמה עד השיבה למנרה. אנחנו לא רוצים שיהיה מצב כפי שקורה בחלק מקיבוצי עוטף עזה, שבו המדינה אומרת לחלק מחברי הקיבוצים לחזור הביתה תמורת תשלום ומייצרת פיצולים בתוך הקהילות. אנחנו רוצים שאצלנו תהיה לקהילה כולה אפשרות לחיות ביחד עד שחוזרים הביתה". 

השכונה החדשה במנרה. צילום: ולדימיר לייקין

מה אתה שומע מחברי הקיבוץ בנושא הזה? 

"אני שומע כמה קולות. יש כאלו שאומרים שברגע שיהיה אפשר לחזור למנרה הם יחזרו הביתה. יש כאלו שאומרים שבקיץ הם יבואו לגדות. יש גם כאלו שלא עוסקים במחשבה איפה הם יהיו בחודש יולי, כי הם לא יודעים איפה הם יהיו בעוד חודש. אני כמנהל קהילה שמנסה לייצר את האופק הקהילתי, רוצה שיהיה לנו מקום שבו כל הקהילה תוכל להתכנס ולחיות את חיי הקהילה עד שכולם יחזרו הביתה. קהילות הצפון ובהן מנרה התפזרו עד שהמדינה התחילה לטפל בהן, והשאיפה שלי היא שכל חברי הקהילה יבואו לגדות ומשם יחזרו כקהילה למנרה".       

אולי יעניין אותך גם:

IMG-20240523-WA0014
תתעוררו על החיים שלכם
לובי 1701 עובד מסביב לשעון כדי להבהיר למקבלי...
תמונה משפחת עינה קפלן רוכמן (Large)
מיומנה של מפונה
אחרי חודשיים מחניקים של שהייה בבית מלון,...
Soweto_township (Large)
איזו מלחמת הישרדות עדיפה - חרבות ברזל או סוואטו?
גדעון שלח לא נבהל מדרישת דרום אפריקה מבית...

Education Template