חזל"ש?

בתום למעלה מ-15 חודשי מלחמה ואי-ודאות מחניקה ששררה לאורך כל התקופה, מתחילים תושבי המועצה המפונים לראות סוף-סוף את האור שבקצה המנהרה. מאז הפסקת האש עם לבנון בסוף נובמבר 2024, מתמודדת המועצה עם אתגר עצום, שהרי השיבה לשגרה מחייבת שיקום לא רק של המרחב הפיזי, כי אם גם של תחושת השייכות והחוסן הקהילתי. "אנחנו מתארגנים לקראת הרגע שבו המדינה תכריז על אפשרות חזרה ליישובים", אומר עמרי חג'ג', מנהל אגף יישובים במועצה. "ברגע הזה נוכל להפעיל מחדש את השירותים והפעילויות ולחזור לשגרה מלאה. נשאף שכל מה שהתושבים צריכים לחיי היומיום, יהיה מוכן בהקדם".

בהקשר זה מתמקדים מאמצי המועצה בשני "גלים" – הראשון הוא גל החזרה המיידי, שיתחיל מיד כשהמדינה תאפשר זאת; "הגל הראשון מגיע כבר עכשיו, והוא נראה קצת אחרת בכל קיבוץ", מסביר חג'ג'. "ייתכן שבחלק מהקיבוצים יחזרו תחילה הוותיקים, ואילו בקיבוצים אחרים תחזור כל האוכלוסייה כמעט בו-זמנית." ההכנות לקראת חזרת התושבים ליישובם מצריכות, כמובן, עבודת תיאום רבה. "ההיערכות שלנו היא להתארגן מראש, בתיאום מקסימלי עם הנהלות הקיבוצים. אנחנו מקדמים עם הקיבוצים תוכניות למתי ואיך לפתוח את השירותים – איזה גן ייפתח ראשון, איזו תשתית תוקם קודם". בין השאר כוללת התוכנית גם הכנה של כל קיבוץ במקביל – החל מהכשרת המבנים, דרך בניית וחיזוק צוותי העבודה ועד לארגון השירותים החברתיים. "הגל ראשון חשוב, כי על בסיסו יבנה הגל השני, שהוא הגל העיקרי, ושאנחנו מניחים שיגיע איפשהו בין האביב לקיץ", ממשיך חג'ג'. "ההנחה היא שאנשי הגל השני יסתכלו על אנשי הגל הראשון לראות איך הם נקלטים בחזרה ביישוב. אם שירותי הקיבוץ יפעלו, אם זה יראה 'בסדר', אם זה ירגיש נעים, אנשי הגל השני יחליטו כמה מהר הם חוזרים. לכן אנחנו מתמקדים מאוד בגל הראשון, כשהאמירה, מראש המועצה ומטה, היא שאנחנו עושים הכול כדי לאפשר לכל מי שרוצה בכך לחזור במהרה לביתו ולקבל שם את מיטב השירותים האפשריים, גם אם בשלב ראשון הם לא ביישוב שלו".

הובלה קיבוצית בתמיכת המועצה

כחלק מהמאמצים להחזרת התושבים ליישוביהם, פועלת המועצה בשיתוף פעולה הדוק עם הנהלות הקיבוצים. "הקיבוצים בעצם מובילים את תהליך השיקום, כי כל קיבוץ יודע לנהל את העניינים בצורה הטובה ביותר עם אנשי התשתיות שלו, אנשי הכספים שלו ועם אנשי הגינון והתחזוקה שלו", מסביר חג'ג'. "אנחנו, המועצה, נמצאים שם כדי לעזור ולגשר על הפערים, בין אם מדובר בתשתיות ובין אם מדובר בתיאום מול גורמי המדינה".

אחד המהלכים החשובים שביצעה המועצה בחודשים האחרונים לטובת העניין היא ציוות פרויקטורים לחלק מהקיבוצים המפונים בהר, כשכל פרויקטור נבחר בקפידה בהתאם לצרכים וליכולות של כל קיבוץ. אחד מאותם פרויקטורים הוא אלי שנקר (מושב יונתן), שמלווה את קיבוץ משגב עם, אחד הקיבוצים שנפגעו בצורה הקשה ביותר במהלך המלחמה. "המנדט שניתן לי היה נרחב למדי ונגע גם בהתנהלות השוטפת, כגון סוגיות הקשורות לשיקוף תמונת מצב והבנה כיצד נותנים מענה ואיך נשארים בקשר עם התושבים; מעבר לכך, ישבתי יחד עם אנשי מפתח בקיבוץ, העלינו רעיונות ומחשבות, וסייעתי להם בהתנהלות הפנימית שלהם עם ועד ההנהלה ובעלי התפקידים. כמובן שאני מלווה את קיבוץ בהליך החזרה הביתה ובניית הקהילה מחדש". שנקר ממוקד בשני נושאים מרכזיים: "הראשון הוא תכלולהמשימות  של בעלי התפקידים בקיבוץ, כאשר הגדרנו מה אנחנו רוצים לעשות ועד מתי אנחנו רוצים לעסוק בכל אחד מהנושאים השונים – חינוך, רווחה, מרפאה, גיל שלישי, השכרת דירות וכד'. הכול נעשה בשיתוף עם המועצה, גם בתקציב וגם בחשיבה, ובעצם אני צריך לתכלל את כל העניין הזה, כולל מעקב אחרי ביצועים, פתירת מורכבויות לאורך הדרך ועוד, בשיתוף בעלי התפקידים וההנהלה. הנושא השני, שנושק לראשון, הוא תחילת החזרה הפיזית של התושבים הביתה, וזה כולל גם תיקון תשתיות, טיפול בצרכים ייחודיים, , התנהלות מול מס רכוש ותקציבים ממקורות נוספים כל זה תחת סנכרון מלא מול בעלי התפקידים וועד ההנהלה. אבל עם כל הכבוד לאתגרים הפיזיים והתשתיתיים, אין ספק שהנושא הקהילתי מורכב יותר".

שנקר ממוקד בשני נושאים מרכזיים. "הראשון הוא תכלול של בעלי התפקידים בקיבוץ, כאשר הגדרנו מה אנחנו רוצים לעשות ועד מתי אנחנו רוצים לעסוק בכל אחד מהנושאים השונים – חינוך, רווחה, מרפאה, גיל שלישי, השכרת דירות וכד'. הכול נעשה בשיתוף עם המועצה, גם בתקציב וגם בחשיבה, ובעצם אני צריך לתכלל את כל העניין הזה, כולל מעקב אחרי ביצועים, פתירת מורכבויות לאורך הדרך ועוד. הנושא השני, שנושק לראשון, הוא תחילת החזרה הפיזית של התושבים הביתה, וזה כולל גם תיקון תשתיות, טיפול בסוגיות שהוזנחו או בצרכים ייחודיים. כל זה תחת סנכרון כמה שיותר מלא מול מנהל הקהילה וועד ההנהלה. אבל עם כל הכבוד לאתגרים הפיזיים והתשתיתיים, אין ספק שהשיקום הקהילתי מורכב יותר".

מעבר לכך, ישבתי יחד עם אנשי מפתח בקיבוץ, העלינו רעיונות ומחשבות, וסייעתי להם בהתנהלות הפנימית שלהם, עם ועד ההנהלה ובעלי התפקידים. כמובן שאני מלווה את קיבוץ בהליך החזרה הביתה ובניית הקהילה מחדש". שנקר ממוקד בשני נושאים מרכזיים: "הראשון הוא תכלולהמשימות  של בעלי התפקידים בקיבוץ, כאשר הגדרנו מה אנחנו רוצים לעשות ועד מתי אנחנו רוצים לעסוק בכל אחד מהנושאים השונים – חינוך, רווחה, מרפאה, גיל שלישי, השכרת דירות וכד'. הכול נעשה בשיתוף עם המועצה, גם בתקציב וגם בחשיבה, ובעצם אני צריך לתכלל את כל העניין הזה, כולל מעקב אחרי ביצועים, פתירת מורכבויות לאורך הדרך ועוד , בשיתוף בעלי התפקידים וההנהלה. הנושא השני, שנושק לראשון, הוא תחילת החזרה הפיזית של התושבים הביתה, וזה כולל גם תיקון תשתיות, טיפול בצרכים ייחודיים, התנהלות מול מס רכוש ותקציבים ממקורות נוספים, כל זה תחת סנכרון מלא מול בעלי התפקידים וועד ההנהלה. אבל עם כל הכבוד לאתגרים הפיזיים והתשתיתיים, אין ספק שהנושא  הקהילתי מורכב יותר".

לא רק לחזור, גם לחשוב לאן נרצה להגיע

אורטל בארי, מנהלת המחלקה לצמיחה וקהילה במועצה, בהחלט מסכימה. היא מתארת את ההיערכות במישור הקהילתי כקריטית להצלחת החזרת התושבים: "לפני המלחמה, הקהילות שלנו היו במצב טוב, אבל היום יש לנו צורך אקוטי להגיד מי אנחנו ומה אנחנו. כמו רוב תושבי המדינה, גם האנשים שהיו פה בשישה באוקטובר השתנו בעקבות השבעה באוקטובר, ולא בטוח שקהילות שיחזרו תהיינה בנויות מאותם אנשים." בארי מדמה את שיקום הקהילות בתהליך של צמיחה מחודשת לשיקום של הטבע: "בטבע יש תהליך שנקרא 'סוקציה משנית' – התחדשות לאחר שריפה. גם בקהילות שלנו אנחנו צריכים לאפשר לדברים לצמוח מחדש, ולא רק לצמוח, אלא לשגשג."

בארי מדברת גם היא על העבודה המשותפת עם הנהלות הקיבוצים, במיוחד בתחום הקהילתי. "אנחנו עובדים עם כל קיבוץ בנפרד, כל אחד עם הייחודיות שלו, ומנסים להקים תוכניות שיחברו מחדש את הקהילה, לא רק ברמה הפיזית אלא גם ברמה החברתית. קיימנו עם חלק גדול מ-14 היישובים המפונים ימי היערכות של מנהלים שבונים תוכניות ליום שאפשר יהיה לחזור. אנחנו יודעים שהחזרה תהיה הדרגתית, אז התוכניות צריכות להיות גמישות ולהתעדכן בהתאם."

היערכות המועצה אינה מסתכמת, אם כן, רק בהחזרה המיידית של התושבים, אלא כוללת גם השקפה ארוכת טווח על יצירת קהילות חזקות ויציבות. "לא מספיק רק לנהל את הקיבוץ, אנחנו צריכים להוביל אותו לשגשוג ולהגיד לאן אנחנו רוצים להגיע", אומרת בארי. "יש לנו תוכנית להכשרת מנהיגות מקומית בשיתוף פעולה עם הנהגות הקיבוצים. אנחנו רוצים לעבור מתפיסה של ניהול לתפיסה של מנהיגות שמובילה את הקיבוץ קדימה". ההכשרה אינה מיועדת רק למנהיגים הוותיקים בקיבוצים, אלא גם ליחידים בקהילות שמעוניינים לקחת על עצמם תפקידים ציבוריים ולהוביל שינוי. "אנחנו פועלים עם ארבע קבוצות מרכזיות בקיבוצים – ממנהיגים ותיקים ועד לאנשים חדשים עם פוטנציאל מנהיגותי. כל קבוצה כזו תורמת ליצירת תהליך קהילתי יציב ובר-קיימא".

כפר סאלד כמודל לקהילה מתחדשת ומשגשגת

גם בתקופת המלחמה, ולצד האתגרים הגדולים ביותר, היה כפר סאלד לדוגמה מעוררת השראה לשיקום קהילתי ולחוסן חברתי. "למרות, ואולי בגלל שלא פונה, הדגים כפר סאלד את הדינמיות של קיבוץ חזק, עם הנהגה שמובילה את השינוי", מספרת בארי. "במהלך המלחמה, הוא היה הקיבוץ היחידי שהצליח לפתח תוכנית קליטה תוך כדי המשבר. ממש לא מזמן הם הצליחו להביא 50 מתעניינים לכנס שיווק של עשרה מגרשים. ההצלחה הזו נובעת מהמקום החברתי-קהילתי החזק בכפר סאלד. יש שם קהילה חזקה, עם הנהגה מצוינת, בראשות פנינה בורנשטיין, מנהלת הקהילה, אשר יודעת להוביל ולהכיל את השינויים".

חג'ג', שנקר ובארי מסכימים כולם על דבר אחד: את ההצלחה יוכל להביא רק שיתוף פעולה מלא של כולם – המועצה, הנהגות הקיבוצים והתושבים. "אני חושבת שיש לנו כאן הזדמנות מדהימה לעשות את הדברים אחרת, לעשות את הדברים יותר טוב. בסופו של דבר, סביר להניח שמשבר יקרה; השאלה היא איך אנחנו יוצאים ממנו. אם אנחנו לא נעשה את הצעד הזה של העשייה לטובת הבנייה והשיקום, זה לא יקרה. אנחנו חייבים לקחת אחריות – המועצה, הנהגות הקיבוצים, התושבים."

שנקר אינו מסתיר את התרגשותו מהיותו חלק  בתהליך החזרת התושבים לבתיהם."אני גאה באנשי משגב עם, בבעלי התפקידים ובועד ההנהלה , במורכבות עמה התמודדו, בתהליכים שעברו ובשורשיות שלהם. אני גאה ביכולת שלהם להתקדם קדימה עם כל המורכבויות האישיות, הנפשיות, הכלכליות והאחרות ובכל זאת לצעוד קדימה לראות איך עושים ומה עושים יותר טוב, הן בהיבט של הקיבוץ והן בהיבט של המועצה. מכשולים רבים היו ועדיין קיימים לאורך הדרך, אך הרצון והיכולת של התושבים לצעוד קדימה, לדחוף, לרצות ולעשות מעל ומעבר – מדהימה בעיניי  והרצון המשותף הינו ליצור משהו שמתבסס על מה שהיה ויחד עם זה מביא עוד יותר טוב ".

"אנחנו מסתובבים בכל הקיבוצים והתחושה היא שיש אנרגיה של חזרה ליישובים", מסכם חג'ג', "וזה בסדר אם זה ייקח יותר או פחות זמן, אבל אנחנו מרגישים שהאנרגיה היא מובהקת לכיוון החזרה. זה ממש בסדר שיש כאלה שעוד חוששים, או רוצים לראות אם הפסקת האש תישמר, או רוצים לסיים את שנת הלימודים איפה שהם נמצאים. בכל מקרה, אנחנו מנסים לעזור לקיבוצים לעמוד ולחכות לתושבים ושלא יהיה מצב הפוך, שבו התושבים מגיעים והדברים לא מוכנים. השאיפה שלנו היא שהכול יהיה מוכן והכל יהיה נעים והכל יהיה מזמין, והתושבים רק יחליטו מתי נוח להם לחזור".