fbpx

הזמן חולף
בעודו נעצר

חייל צה"ל בעמדת תצפית. צילום: קובי גדעון, לע"מ
חייל ששב הביתה מלבנון; טרמפיסט שמתוודע לסיפור הנופלים בצומת כ"ח; אובדן שלא חדל וזמן שחולף בעודו נעצר ● ליבה שותת-הדם של מדינה מוקפת אויבים פועם בכל אחת מהיצירות הזוכות בתחרות המקומית של 'מילה במקום',
כולן נכתבו עוד לפני שעולמנו קרס באחת
האזינו לכתבה
Getting your Trinity Audio player ready...

לפני ימים אחדים נודע לראשונה להוריו של אריאל גורי מאופקים כי בנם זכה במקום השני של השלב המקומי בתחרות 'מילה במקום' לשנת 2023. רק ביום ההוא גילו כי הבן שאיבדו כתב שירה.

ב-7 באוקטובר יצא אריאל מביתו יחד עם אחיו רואי להילחם במחבלים שפשטו על אופקים, ולאחר מאבק קשה השניים נרצחו. בטקס הדלקת נר שישי של חנוכה בבית משפחת גורי באופקים, קיבלו הוריו את תעודת הזכייה שלו במקום השני בתחרות הכתיבה. מותו הלא צפוי, והאירועים הקשים שמלווים את חיינו מאז פרצה המלחמה, יוצקים בשירו משמעות חדשה:

בום בם ותירס חם

ואני מלך של עולם

וטיק טק אני נחנק,

לאן ממהרים כולם

ובניינים זזים שנים

ונרעדה האדמה

כי לא ידענו וקצת הכחשנו

עדת קורח בשממה

ולפעמים הוא קם בבוקר

בלי תפילה, נותרה שממה

בתוך הקצב שוט של עצב

שואף עוד פס של נחמה.

צילום: באדיבות הליקון

אולי זו רק הקריאה בדיעבד, אולי זהו חבל הארץ בו בחרנו לחיות, ואולי זהו בכלל רכיב נפשי בלתי נמנע העובר בתורשה כשנולדים בישראל, אבל על רקע רעמי התותחים, התמונות הקשות הצרובות בתודעתנו מאז אותה שבת מרה, סיפוריהם המחרידים של חטופים ששבו ארצה והדאגה לאלו שעדיין נמצאים שם, מפליא לגלות כי שלושת זוכי 'מילה במקום' המקומית נוגעים-מרפרפים בלב הפצע שנפער בנו ביום בו פרצה המלחמה; נוגעים מרפרפים, כמעט כדרך נבואה, שהרי יצירותיהם נכתבו מספר חודשים לפני שהיא פרצה.

התחרות השנה עסקה בנושא 'דרך', ואת היצירות שהוגשו בעילום שם על ידי 38 כותבים מקומיים שפטו העורך הספרותי ומייסד 'הוצאה גלילית' חיים בלוצר, במאי התיאטרון והסופר ישראל ויזר, והעיתונאית והעורכת אורית פראג. סיפורו 'שתי דרכים' של עופר מיכאלי (להבות הבשן), שקטף את המקום הראשון בקטגוריית הפרוזה, והעפיל לתחרות הארצית, משרטט את המתרחש בתודעתו של לוחם בלבנון השב הביתה לחופשה; סיפורו היפה 'נימוס' של אסף סעדון, שקטף את המקום השני בקטגוריה, נפתח באזכור ל-28 הלוחמים שנהרגו בכיבושה של מצודת כ"ח; בשירה הזוכה של שירלי קניון, 'מאז חלף הזמן', שגם קטפה את המקום השני בקטגוריה עם שירה 'קינת האוויר', מקבל החורבן והאובדן של ימים אלה פרספקטיבה חדשה.

פרוזה

מקום ראשון

'שתי דרכים' ǁ עופר מיכאלי (73), להבות הבשן, נשוי באושר, מחנך וסבא במשרה מלאה

אחרי הפעולה שכשלה בכפר הארור בדרום לבנון, הם קיבלו שלושים שעות של חופש. נסע אליה. חלם בהקיץ וחלם מתוך שינה עליה. כול גופו זעק אישה. נפשו צרחה בשקט שמחה. לא התראו כמעט שלושה שבועות. גופו היה מוכן אליה, יותר מאשר שהיה מוכן לחדור לכפר הארור.

בדרך אליה הכול היה יותר מאשר ברגיל. היותר ירוק של העצים שלצידי הכבישים, הפרחים יותר צבעוניים, כאילו אומרים לו: "סאחתן, עוד שעה תפגוש אותה בעירום". התחבא בתוך עצמו ותכנן את מהלכיו בעירום. התבייש בעצמו שזה הדבר היחיד שהוא חושב עליו. לא על אהבה כי אם רק על סקס!

כשירד מהאוטובוס בצומת אל הקיבוץ, שמע את הציפורים שהן מצייצות לו את הקונצ'רטו לפיקולו מספר 2 של ויוואלדי. הריחות של השדות שנחרשו זה עתה שיכרו אותו. ריח האדמה עשה לו את זה המיני. השמש צהלה מעליו, והעננים הלבנים שנראו מבעד לשדרת האיקליפטוסים שתחמו את צידי הכביש, כאילו יד אמן שירטטה אותם בטוש לבן. הכול היה נכון וטוב לקראתה, לקראתו, לקראתם. הקרב בכפר הארור, מראות הפצועים והדם, והצעקות של הלוחמים התחילו להתעמעם בראשו, וסרט אחר עלה במוחו: בגדים מוסרים במהירות, עור חלק ומזמין פוגע בעור רוצה. שדיים קטנים, גוף של חמודה הרוצה אותו, זיקפה נכונה ואור שלא כובה, והנה הוא שם בין ירכיה הממתינים לו כפרס? כאהבה? פשוט צְעִירוּת?
בריסטול קטן וורוד תקוע בנעץ המתין לו:

נסעתי לשלושה ימים

לעשות בייביסיטר לאחייניותיי בכפר סבא.

פנה לדרך הארורה חזרה. הַכֹּל הִתְכַּהָה וְהִשְׁחִיר. השמש התעממה, העננים כבחורף, הציפורים השתתקו, הירוק היה רק ירוק, גם הפרחים היו סתם פרחים. הכפר הארור בלבנון חזר לשלוט במוח. רק רצה לחזור למחלקה בחאקי המנחמת.

עופר מיכאלי. צילום: פרטי

מקום שני

'נימוס' ǁ אסף סעדון (38), מלכיה, נשוי ואב לילד, מרצה ללימודי תרבות

"אתה יודע למה קוראים לצומת הזה צומת כ"ח?".

"לא, למה?".

"על שם עשרים ושמונה הלוחמים שנפלו כאן".

"באמת?" הרהר הטרמפיסט, "מזל שלא מתו פה רק שבעה לוחמים".

הזקן היה עייף מהנסיעה הארוכה. הוא לא צחק ואפילו לא חייך. רק אמר "מאה אחוז", והמשיך בנהיגה. התעורר בטרמפיסט חשש שהזקן יתרגז ויזרוק אותו בצד הדרך אם ימשיך לדבר. אסור היה לו להביט בפלאפון, לאחר ההרצאה ששמע קודם מהזקן על נזקי הסלולר. אסור היה לו לעצום עיניים, זה לא מנומס לישון בטרמפ, וממילא בקרוב תיגמר הנסיעה. הוא חש בגירוד באזור המפשעה והתאפק, כי ברור שאסור לגרד. הוא חיפש חסידות, בזים, או כל ציפור אחרת שתוכל להסיח את דעתו. לא הייתה אף ציפור בשמיים או על עץ, ואפילו חוטי החשמל היו ריקים. הזקן פתח פה ענק ופיהק והטרמפיסט התמלא באושר, הוא הניח שאסור לפהק ודיכא את פיהוקיו במשך כל השעה האחרונה, והוא כל כך אהב לפהק! אבל הוא הצליח לייצר רק פיהוק מלאכותי חלש ולא פיהוק עוצמתי ומספק. הוא ניסה כמה פעמים ותהה אם שכח איך מפהקים, ואחרי כמה ניסיונות כושלים ומבט חשדני שהופנה כלפיו הפסיק לנסות. אולי זה גם לא מנומס להתאמץ לפהק בכוח. פיהוק צריך לבוא בטבעיות, אחרת יש בו משהו מתריס שיכול להתפרש כזלזול באדם שנמצא לידך.

"אתה יודע למה קוראים לצומת הזה צומת ישע?" פתאום שאל הזקן, והטרמפיסט ענה שאינו יודע וישמח לשמוע על הצומת. וכשהזקן גמר להסביר, הודה לו הבחור הצעיר על כל הידע החשוב והמעניין, שלא עניין אותו בכלל והיה חסר חשיבות בעיניו. הם חלפו על פני עץ שעשרות חסידות ישבו על ענפיו והתכוננו לשנת הלילה.

אסף סעדון. צילום: פרטי


שירה

מקום ראשון

'מאז חלף הזמן' ǁ שירלי קניון (49),  מעיין ברוך, נשואה ואם לשלושה, ציירת ואחראית השכרת דירות בקיבוצה

מאז חלף הזמן וגם נעצר
ולא חָדֵל האובדן מלפרום את רקמת המאורעות.
זה שקיים נשזר בזה שאיננו.
זה שאיננו, נברא לו זמן משל עצמו,
היסטוריה אבודה.
כזרע עקר שטמונים בו כל היערות,
תו חלוּל,
המעיד על הנעדר
כמו שתיקה.
ההתחלה שסופה אינו מתקבל על הדעת
מוסיפה לחרוץ נתיבי דמיון
והם, דווקא, מתקבלים על הדעת.
גם זה הוא הכאב.
כך שֶׁהֶחָסֵר מקהה ומעדן
בעת ובעונה אחת.
זר לא יבין איך
בין היקר מכל והיעדרו
נח עולם.

מקום שני

'קינת האוויר' ǁ שירלי קניון

קרום דק, מארג חיים
הם ימינו השקופים והלילה הצלול.
בעדם ניבט מה שאינו חיים
אך החיים נובטים בו.
כל הזרעים נובטים בו.
בגופי אני מרחפת על פני המים
שוב זמן לא זמן, מעל ועם האדמה.


בחלומי,
עלי התאנה שמוטים בצמאונם
ופירות צעירים ניתקים ממנה במגע הקל,
במשב הרוח המעודנת,
נושרים סגולים, מתגוללים בעפר.


בחורשת השמש אנו מלקטים
פיח אורנים לאצבעות מבין העשבים הזהובים.
זהו סוף האביב, זהו סוף.
מי שטרם הבשיל אל ימהר,
השמש ניצבת על מקומה.
הקשיבו לפירות התאנה.

הלילה מטפס אל הבית במערבולת ריחות
הילדים גדלים באהבתם, עטופים אבק חלום.
אנו גדלים באהבתנו.
זכר חורף הוא כדור קוצים בעת הזו
והמילים מעבות את דקירת המחשבה.

פרח יחיד נישא.
גבעולו יבש, עליו קמלו והוא אחרון בדורו התכוף.
בקרוב ימות תמוז
ואז חצב
ואז יורה
עם בקיעת הרימונים,
תקרא ירושלים לפרחיה.
הם יעלו בעתם.
מי שנפל בסדקי האדמה יכול כעת לנוח.

שירלי קניון. צילום: פרטי

ב-1 בפברואר תתקיים ביד בנימין התחרות הארצית של 'מילה במקום' לשנת 2023, שם יבחר צוות השופטים הארצי את המקום הראשון והשני לתחום הסיפור הקצר, ואת המקום הראשון והשני לתחום השירה.

עד אז – ישר כוח לכל המשתתפים בתחרות והצלחה רבה לזוכים המוכשרים שלנו! מחזיקים לכם אצבעות.

צילום: PEXELS

אולי יעניין אותך גם:

4
המוזות אינן שותקות
29 אומנים תושבי הגליל העליון, חלקם מפונים,...
IMG-20240528-WA0014
תזמון זה עניין של טיימינג
אחרי עונה מאתגרת שכללה, בין השאר, מלחמה,...
תמונה משפחת עינה קפלן רוכמן (Large)
מיומנה של מפונה
אחרי חודשיים מחניקים של שהייה בבית מלון,...

Education Template