הדרקון הלא נכון (תוסיף לו קשקשים!)

כמו הרבה דברים בעולם, ההיכרות של שי קרוננבלום עם עולם קריאת הבטא התחילה בפוסט בפייסבוק. קרוננבלום, קורא נלהב של ספרי פנטזיה, נתקל בפוסט של סופר שחיפש קורא בטא מז'אנר מסוים, לספר שעליו עבד. את המושג "קורא בטא" קורננבלום לא הכיר אז, הוא רק הבין שהוא מקבל ספר שטרם יצא לאור ממחברו, שמבקש ממנו לקרוא, לכתוב עליו הערות בעפרון ולהחזירו אליו. "התחלתי וראיתי שנחמד לי. זה חיבר את שתי האהבות שלי: לקרוא ושישמעו מה אני רוצה להגיד. גיליתי קבוצה ייעודית בפייסבוק, ספר כזה וכזה שמחפש קורא, והתחלתי", הוא מספר.

קוראי הבטא, אם כן וכדי להגדיר בצורה קצת יותר מדויקת את פועלם, הם חלק מהאבולוציה של ספר טרום יציאתו לאור. כמו ההתחבטויות של הכותב, מאות הפסקאות שנכתבו ונמחקו ונכתבו מחדש ועשרות כוסות הקפה שנלגמות בין פרק לפרק, גם קוראי הבטא נשארים בצל. בניגוד לעורכים המקצועיים, שעבודתם היא מקצוע שנלמד אקדמית והם מקבלים שכר ומצויים בדרך כלל בקשרים גם עם ההוצאות עצמן, קוראי בטא עושים את עבודתם בהתנדבות והם ממש לא בהכרח בוגרי חוגים לספרות או למדעי הרוח. שמם יוזכר, אולי, בעמוד ה"תודות", ובכל אופן: לא תקראו את קולם ישירות בדפי הספר, אבל השפעתם על המוצר המוגמר רבה מאוד.

לא 'רץ' על הטקסט

"יש כמה וכמה גלגולים שספר עובר עד שהוא יוצא לאור, ואחד מהם הוא קריאת בטא", מסביר ארז האסול (איילת השחר), קורא בטא וסופר בעצמו. "זאת לא חובה ואף אחד לא בודק אם עשית את זה, אבל זה מאוד מאוד מומלץ ושכיח. אחרי שאני מסיים לכתוב ספר, אניח אותו בצד לכמה חודשים ואז אחזור אליו לעריכות עצמיות: אעבור עליו שלוש-ארבע פעמים עד שארגיש שהוא מוכן. אחרי השלב הזה הוא עובר לקריאת בטא. נותנים לאנשים שסומכים עליהם לקרוא את כתב היד ולהביע את דעתם, כאשר המטרה היא לבדוק בקבוצת ביקורת האם יש בעיות משמעותיות ודברים שצריך לשנות או לחדד לפני שמגיעים לעריכה מקצועית שכבר 'תסגור' את הספר, ואחר כך הוא ייצא לאור", הוא מסביר.

קהילת קוראי הבטא המדוברת מתקיימת בפייסבוק בחלקה, וכשהסופרים והקוראים כבר מכירים זה את זה ומרוצים זה משירותיו של זה, יכולה לעבור לצורות תקשורת אחרות. השאלה הראשונה המתבקשת, מן הסתם, היא למה לא לתת את כתב היד לחברים או לבני משפחה, שיקראו אותו ויבצעו את אותה המטלה בדיוק. ובכן, זה לחלוטין לא אותו הדבר. "הדעה של קוראי בטא תהיה יותר אובייקטיבית והם יסתכלו על הדברים בעין ביקורתית. כשאני עושה קריאת בטא, אני לא קורא כמו שאני קורא ספר רגיל", האסול מסביר. "בספר רגיל אני 'רץ' על הטקסט, קולט מה שאני קולט ומתקדם. בקריאת בטא אני קורא זהיר, שם לב לדברים, מחפש דברים. אני מוציא ממש דו"ח שהוא מסמך מסודר של שישה-שבעה עמודים שבו אני עובר על הכול, על העלילה והדמויות, מה עובד ומה לא".

ואם תיתן לאחיך, למשל, לעשות לך קריאת בטא?

"הוא יקרא ויגיד 'אהבתי/לא אהבתי'. הוא לא יעשה תהליך מעמיק ויעיר על קטעים שזקוקים לחידוד או לא עובדים, קטע משעמם או לא ברור, עלילה שתופסת או לא, או דמות מיותרת וכו'. בקריאת בטא, אני קורא לאט בכוונה. אני רוצה לקלוט את הדמויות וכל הפרטים והמהלכים הלוגיים, וככה הפילטר שלי יותר מדויק ויש ערך למה שאני עושה. אם אני קורא ספר מתח וברגע הראשון אקלוט מי הרוצח, אז אכתוב לסופר 'תקשיב, התעלומה שלך לא טובה'".

כקורא בטא, אתה מקבל מראש תקציר של הספר?

"זה מאוד תלוי, אבל בגלל שאני אישית משקיע הרבה מאוד בקריאה הזאת וזה גוזל לי הרבה זמן, לא אקח כל כתב יד. אדבר עם הסופר לפני כן, עדיף טלפונית, ואבקש תקציר. העולם שלי הוא ספרי מתח, זה מה שאני כותב ואוהב לקרוא, אז על זה אני יכול לתת הרבה פידבקים. אם תשאל אותי אם סיפור האהבה מספיק חזק או אם הדמות עוברת התפתחות פסיכולוגית, לא אדע לענות. צריך לתאם ציפיות. תמיד אשאל ישר גם מה מצב כתב היד, כי הרבה פעמים אנשים כותבים שניים-שלושה פרקים ורצים לחפש קוראי בטא וזה לא עובד ככה. אני רוצה לדעת שכתב היד עבר עריכה עצמית אבל לא מקצועית. עוד דבר שנתקלתי בו הרבה פעמים, הוא אנשים שכבר עשו את כל התהליך ויום לפני יציאת הספר הם מחפשים קוראי בטא. אז אין לי באמת איך לתרום פה".

בשל אופייה הוולונטרי של העבודה, או מה שהאסול מכנה "הסכם ג'נטלמני בין שני אנשים", אין כאן באמת כמעט חוקים מוגדרים של "בל יעבור", למעט מה שסיכמו שני הצדדים מראש. קרוננבלום, למשל, שה-Day job שלו הוא ניהול יחידת המחשוב, המיפוי והדיגיטציה של המועצה, והוא תושב קריית שמונה שחזר זה עתה הביתה, כן קרא ספר בשלב כמעט סופי שלו. "היה סופר ששלח לי את הספר השלישי בטרילוגיה שהוא כתב. שני הראשונים כבר פורסמו. הוא חיפש במתכוון מישהו שלא קרא את שני הספרים הראשונים וזה היה בשלב מוגמר אחרי שהספר כבר עבר עריכה חיצונית. ובעקבות ההערה שלי הוא הוסיף פרק. כך שזה מאוד תלוי באיזה שלב הסופר רוצה לקבל ביקורת", הוא אומר.

אתם מחויבים לקרוא ספר בטא עד הסוף?

האסול: "אני תמיד נותן הסתייגות שאם הספר נוראי בעיניי, לא אקרא אותו עד הסוף".

קרוננבלום: "מבחינתי ספר טוב הוא אחד שאני לא צריך להכריח את עצמי לקרוא אותו. כשאת קוראת להנאתך, אם הספר לא מספיק טוב אז תגידי לעצמך שעוד 15 עמודים תעזבי אותו, אם זה לא ישתפר. בקריאת בטא זה אחרת, למרות שקרה שעצרתי באמצע. בדרך כלל אני לוקח 150 עמודים מינימום לקרוא. אם אני לא מצליח, הכי חשוב להגיד לסופר. שלא יחכה לי".

להחזיק 800 עמודים  

האסול, 42, הוא גיאולוג. הוא עבר עם משפחתו לאיילת השחר לאחרונה מעמוקה. ספרו השלישי ייראה אור ממש בקרוב. להערכתו קרא בסביבות 15-16 ספרים כקורא בטא. "כשהייתי במילואים היה לי זמן וקראתי המון. עשיתי במקביל קריאת בטא לספר רומנטי ולספר אימה, ובכל פעם שאחד מהם עלה לי על העצבים, עברתי לספר השני. סיימתי את שניהם באותו זמן. אבל ביומיום זה דורש המון אנרגיה, ובדרך כלל כשאני מסיים פרויקט שלי ורוצה לנקות את הראש, זה זמן מעולה לקחת ספר לקריאת בטא", הוא מסביר.

אנחנו עם הספר, אולם מסתבר שקוראי בטא דווקא לא מצויים בשפע. "לא קל למצוא קוראי בטא, ולקורא בטא כמוני לא קל למצוא כתבי יד שאני מוכן להתחייב אליהם. אני עושה את זה כבר ארבע שנים בערך", האסול אומר. קרוננבלום מעריך שקרא 15-25 ספרים כקורא בטא. שניהם מדברים על תחושות סיפוק וגאווה גדולות כשהספרים אותם קראו יוצאים לאור. "הילדים שלי יודעים, בחנות ספרים, להגיד 'אבא, תראה, זה ספר שאתה קראת'", קרוננבלום מספר.

האסול לא יודע אם הרבה מקוראי הבטא הם גם סופרים, כמותו. "הרבה מהם עושים את זה כי הם נהנים מהתהליך. מומלץ לתת את כתב העת שלך לשלושה-חמישה קוראי בטא, לא יותר".

בקריאת בטא יש דד-ליין כמו בעבודה עם עורך מקצועי? אחרי הכול, יש פה את הפקטור ההתנדבותי.

האסול: "בגדול, זה מה שאתה סוגר עם הסופר. בדרך כלל מה שאני קובע הוא שאקח את כתב היד, אקרא שניים-שלושה-ארבעה פרקים ואגיד אם אני מוכן להתקדם. לא אשקיע את כל הזמן שלי בכתב יד שאני לא מאמין בו. הרבה מאוד פעמים אני אומר שאני לא מתחבר לספר, שזה לא התחום או הז'אנר שלי ושלא אוכל לעזור לו. זה לגיטימי. מה שקורה הרבה הוא שסופרים כותבים כתבי יד מאוד מאוד מאוד ארוכים. ואז אני אומר לסופר: 'תשמע, אם הספר יכול להחזיק 800 עמודים אז אקרא אותו בכיף ובאהבה, אבל אם אתייאש, ניפרד כידידים ואגיד לך שהוא צריך קיצור משמעותי".

שניהם אומרים שאין להם שום בעיה לקרוא ספרות פרוזה להנאתם לצד ספר בטא. הם אפילו מופתעים למשמע השאלה. "עכשיו אני יותר קורא בטא מאשר 'קורא רגיל'", קרוננבלום משתף. "זאת חוויה מאוד שונה. אתה צריך להיות יותר מרוכז. אתה קורא אקטיבי. אני קורא פנטזיה בעיקר. הרוב שולחים לי קבצים, לפעמים אני מדפיס או מבקש מהם להדפיס ותמיד מבקש אישור להדפסה – עניין של זכויות יוצרים. לא נוח לי לקרוא מהמחשב. לרוב אני פותח צ'ט במסנג'ר, כותב הערות תוך כדי הקריאה ומבקש מהסופר לא לקרוא אותן סימולטנית אלא בסוף, בזמן שאנחנו מדברים עליהן. קריאת הבטא חשפה אותי יותר ויותר לכותבים ישראלים וגם כשאני קורא להנאתי, אני מחפש סופרים מקומיים".

למה צריך לשים לב כקורא בטא בז'אנר הפנטזיה?

"יצירת עולם, הפרזנטציה שלו. בפנטזיה אתה בונה וכותב עולם חדש. כשאתה כותב 'מכונית' בספר מתח, למשל, אף אחד לא מצפה ממך שתתאר אותה בהכרח. אבל אתה צריך לתאר איך נראה קסם שעושה כך וכך, או דרקון. איך העולם מסתדר. האם יש היגיון מאחוריו או לא".

בתור מי שעובדת כעיתונאית ועורכת כבר הרבה זמן, אעיד שגם לעיתונאים ותיקים קשה לפעמים לקבל תיקונים או ביקורת, גם כשאלו נאמרים בצורה רגישה ומקצועית. איך זה בתחום של קריאת בטא?

האסול: "זאת נקודה חשובה וזה גם משהו שאני עושה בשלב תיאום הציפיות. אני אומר לסופר שאני קורא ביקורתי מאוד בכוונה ובמטרה לשפר את הספר שלו. ויש לא מעט סופרים שמתחילים להתווכח איתי. אם זה לוקח לחלופת מיילים של פעם שנייה ושלישית, בדרך כלל אומר: 'תשמע, זאת הביקורת שלי ואני נותן אותה כי ביקשת. אתה פנית אלי. אבל זה הטקסט שלך ותעשה מה שאתה רוצה'. יש סופרים שמאוד מאוד קשה להם, אבל יש סופרים שכתבו לי שבזכותי הם שכתבו את הספר. בסופו של דבר קורא בטא הוא יועץ חיצוני. הכול נעשה בשיח ובשקיפות ואחת הסיבות שאני מקפיד על מיילים היא שיש לי תיעוד".

הקול הגברי בז'אנר הרומנטי

למרות שכותבים מפורסמים לא מחפשים קוראים בקהילה האמורה (האסול: "אני לא חושב שדוד גרוסמן מחפש קוראי בטא בקבוצה בפייסבוק. עם כל הכבוד לי"), שניהם עונים מיד – "בטח!" על השאלה האם קראו ספרי בטא מצוינים. אחד הספרים שקרוננבלום מגדיר ככאלו, "מלחמה בכל הזירות", נמצא כעת בעריכה ספרותית וייצא לאור בחגי תשרי בהוצאת 'סקרלט'. הוא נכתב על ידי אלכסה פיי (שם העט) והוא מהז'אנר הרומנטי שרחוק מהעדפותיו של קרוננבלום בשוטף. פיי חיפשה במתכוון קורא עם טעם אחר, וכך הם חברו מקצועית. "היא כתבה ספר פשוט מצוין. בחיים לא קראתי ספר רומנטי וממש נהניתי", הוא מעיד. מאז הם בקשרי קורא-כותבת. השיחה עם פיי, 36, מאשקלון, נותנת הצצה לצד השני של מטבע הבטא. "זה סיפור בדוי שמתחיל בזה שהגיבור, איתן, בן 17 וחצי, מתפנה מקיבוץ הגושרים", היא מתקצרת את עלילת ספרה. "הוריו מקבלים החלטה להגיע לאשקלון ושם הוא פוגש את עלמה ומתחיל המסע המשותף שלהם. למרות גיל הגיבורים, הספר אינו לבני נוער. הוא מתאר טראומה והתמודדות. אני עובדת עם ילדים ובני נוער בוגרים וזה נגע בי וגרם לי להתמקד בזה".

למה בחרת דווקא בהגושרים?

"אני מאוד אוהבת את הגושרים. זה קיבוץ מאוד יפה והיה חשוב לי לתאר מקום קסום ופסטורלי עם קהילה מיוחדת. גן עדן שהמציאות מאלצת אותך ללכת ממנו. נשענתי על שיחות עם מפונים, כולל אדם מהגושרים ומחקר. הסיפור הוא פרי הפנטזיה שלי".

פיי לא מפסיקה להלל את קורנבלום לאורך השיחה, מה שאכן מעיד על חשיבות מפעל הבטא. "זאת חוויה מדהימה. שי תרם הרבה מידע מאוד מועיל על הצפון ועל חוויית הפינוי. הוא עזר לי עם תיאורים שלא זכרתי במאה אחוז וגם עם החוויה הטרייה של תושב הגבול שעבר פינוי. התחלנו לעבוד יחד בשלב שרק התחילו לדבר על חזרה צפונה. הוא גם מכיר קצת את הדרום וזה תרם", היא אומרת. פיי נעזרה בשלושה קוראי בטא שונים. "לשי שלחתי כל פעם כמה פרקים משוכתבים, למרות שהיה לי את כתב היד המלא. לפעמים הייתי משנה סצנות ומחזירה לו, עבדנו ממש תוך כדי העריכה שלי. בסוף, הספר שייך לז'אנר שפונה לקהל נשי למרות שאני לא מסכימה עם זה עקרונית, וכך יצא שהקול הגברי תרם הרבה. היה עוד גבר שקרא אותי, אבל הוא קורא את הז'אנר הרבה, אז משי קיבלתי נקודת מבט גברית 'רעננה'. כתב היד התקבל בכמה הוצאות לאור מסורתיות רומנטיות ואני חושבת שהמבט האחר הזה שלו מאוד סייע לכך, כולל הפן הריאליסטי. אני מתה עליו, הוא יודע את זה והוא ממשיך ללוות אותי בשני כתבי יד".

איך זה בשבילך לקבל את הביקורת של קוראי הבטא? זה לא עניין מובן מאליו.

"יש לי אישיוז עם ביטחון עצמי ואני אאמין למשהו רק אם יתנו לי ביקורת. 'תסמונת המתחזה' זה עלי (צוחקת). בשורה התחתונה אני מאוד אוהבת הערות וביקורת, וכמה שיותר, יותר טוב. לא עם הכול אסכים ולא את הכול אקח, אבל לפעמים הערה יכולה להוביל אותי לחשוב על משהו, כך שגם אם לא אימצתי אותה במאה אחוז – זאת תרומה משמעותית".

כסופר, האסול מסכים איתה. "כשאת קוראת ספר, את קוראת מוצר 'ארוז' ואת לא לומדת על התהליך שהוא עבר. קריאת בטא נותנת לי עוד הצצה לכל התהליך וזה מקדם אותי בתחומים שלי. כסופר אני לומד מזה המון. כל קריאת בטא אני חותם ב'תודה שנתת לי להיות חלק מהתהליך שלך'".