fbpx

אל תקרא לי שחור או לבן – אני כחול־לבן

תמונה: pixabay
"אם לא נשים לב ולא נשגיח השגחה הורית צמודה, הילדה עוד עלולה להשתכנע שלאבא שלה, שלא עונד שעון מחשש שהרצועה תיתפס לו בקרבורטורים של הטרקטורים שהוא מתקן, יש רולקס והוא נוסע במרצדס"; טליה משלי בטור ישראלי אסלי, לרגל יום העצמאות
האזינו לכתבה
Getting your Trinity Audio player ready...

במוצאי חג הפסח, הקטנה שלנו חזרה מאושרת מחגיגות המימונה אצל רוני, היא אכלה מופלטה עם שווארמה, מופלטה עם נוטלה ומופלטה עם דבש. היא סיפרה לנו בהתרגשות רבה שרוני היא רבע מרוקאית, רצתה לדעת כמה מרוקאית היא עצמה, והתבאסה עד מאוד לגלות שאין בה שמץ של מרוקאיות, 'אוףףףףףףף!' עד כדי כך היא התבאסה, ופניה התכרכמו. חיבקנו אותה והסברנו לה שיש לה בשושלת רוסי ופולני, גרמני ואנגלי, דרום־אפריקאי וליטאי. 'אה, אז גם לי יש הרבה'. היא נרגעה מעט.

עם סבתא מירי

הילדה היא בת יחידה, שזה אומר בגדול שהיא מקבלת כל מה שהיא רוצה ומהר, שאנחנו מקפידים לפנק אותה יתר על המידה ולא להשאיר פתחים שמהם עלולה לחלחל, חלילה, איזו טיפה סוררת של חוסר שביעות רצון. כדי לפצות על היעדר אחים, רצוי שיהיה לה תמיד כמה שיותר לא פחות מאחרים, וזה נכון גם כשמדובר בעניינים שהם לכאורה מולדים ואינם ניתנים לשינוי, כגון מוצא אתני. אי לכך ובהתאם לזאת, לא יכולנו להשאיר אותה עם כמה עדות ווזווזיות זניחות, בזמן שלחברה הכי טובה שלה יש גם רבע מרוקאי. הלו, עד כאן. וכך יצא שלא הסתפקנו בשורשים הקיימים ופנינו גם לבני הדודים המרוקאים שלה משני הצדדים, שהם חצי מרוקאים ולא רק רבע כמו רוני, והם כל כך אוהבים אותה שבטוח ישמחו להעניק לה גם מוצא מרוקני אם רק תבקש יפה, 'ובכלל זה לא כזה חשוב… חשוב שאוהבים ושחברים ושכייף ביחד', את זה אמרנו לה רק בשביל הכסתח"ח, ראשי תיבות של כיסוי תחת חינוכי, כי די ברור בשלב הזה מה מניע אותנו באמת. 'לא חסר לך כלום, יפה שלנו', פייסנו אותה שוב, והבית נרגע מספיק כדי ללכת לישון ולהעביר את הלילה. איכשהו.

עם סבתא יסכה

למוחרת נשאר רק העניין של החלקים, כמה פולני, כמה רוסי? תכף ומייד ניסינו לייצר לה אילן יוחסין, עבודת שורשים זריזה, ולבדוק כמה רבעים וכמה שמיניות או שש־עשריות היא מכל מוצא. הילדה צריכה זהות ברורה והיא תקבל אותה. סבא וסבתא לא היו זמינים וקצת הלכנו לאיבוד; לא היינו בטוחים איך תוקפים את זה בכלל, אבא שלה נולד כאן בגליל, ואילו אני, עבדתכם הנאמנה והאימא שלה, אומנם נולדתי באנגליה, אני מתה על מרמייט וחוטאת פה ושם גם בתה עם חלב, אבל קשה להאשים אותי בבריטיות יתרה. הינה, רק אתמול הילדה ניבלה את הפה קבל עם ועדה (אפרופו עדה) ואם לא די בכך, היא עשתה זאת בעודה בוררת באצבעותיה רק את החמוציות מסלט החסה שהוגש לשולחן. כשקראנו אותה לסדר התחוור לנו עד מהרה שהיא למדה את זה ממני, אז אוי לה לאותה בושה וזה, אבל לא, אני לא בדיוק המועמדת הקלאסית לכתר הבריטי. אין צורך לנחם אותי, אדם צריך לדעת את מקומו וזה בסדר.

לטובת הזהות של הילדה, עברנו לסקירה מהירה של הסבים שלה, הורינו, וכאן גילינו שלמעט סבא זולו שנולד בדרום־אפריקה לאימא שהיא ילידת הארץ, כל הסבים שלה, ייבדלו לחיים ארוכים, נולדו בארץ. ואם בודקים עוד דור אחורה, את הסבים הגדולים שלה, אז יש כאמור סבתא רבתא שנולדה בארץ, וכל השאר נולדו במינסק, בליטא… מה זה בכלל? זה רוסי? זה ליטאי? זה ברית מועצותי? והסבא הגדול שלה שנולד בדרום־אפריקה להורים ילידי ליטא, לאן להוסיף את החלק שלו, לליטאים או לדרום־אפריקאים? כשהגענו לסיכום ולחיבור של כל השברים נשברנו סופית. יכולנו להיות די סגורים על אשכנזייה, כל השאר היה מבלבל. אבל בימים טרופים אלו, איזה הורה מסור ואחראי ישאיר את בתו יחידתו עם מוצא שכזה? הלוא עד מהרה היא תגלה שהיא גם הגמונית מפלה, גם פריבילגית, גם אליטה שלטת. אנרכיסטית זה כבר ברור אחרי החמוציות בחסה. ומשום שנדמה לאחרונה שלאמת ולעובדות אין כבר כל ערך, אם לא נשים לב ולא נשגיח השגחה הורית צמודה, הילדה עוד עלולה להשתכנע שלאבא שלה, שלא עונד שעון מחשש שהרצועה תיתפס לו בקרבורטורים של הטרקטורים שהוא מתקן, יש רולקס והוא נוסע במרצדס; לראיה, אבא של רוני, ד"ר אבא של רוני בשבילכם, זה שהעניק לרוני את הרבע המרוקאי וסיבך אותנו עם הטור הזה, טיפל בנו לאחרונה בזיו. כי ככה זה כשאתה אשכנזי, פריבילג ומכונאי עם גריז על הידיים, תמיד יהיה איזה רופא מזרחי שיעשה לך פרוטקציות. 

עם סבתא יסכה ובני דודים כחול־לבן

ואם לשבור סטריאוטיפ אחרון ודי, בחופשת הפסח הילדה הלכה לעוז, שאני לא בטוחה מאיזו עדה הוא אבל אשכנזי טהור גזע הוא לא. אימא של עוז הכינה מרק בשר והבית התמלא בריחות מפתים; אמה מה, הבשר היה בשר ציידים ולצידו חלה שהקפיאו והפשירו מבעוד מועד, והקיבוצניקית האשכנזייה, הנאורה והליברלית שלי לא אוכלת חזיר כל השנה ובפסח גם לא חמץ. אז הם באו אליי ואכלו מרק עוף שאני מוסיפה לו ליתר ביטחון גם קצת הל וחווייג', כמו בבית סבתא. של השכן. התימני. אבל בפסח אני מגישה אותו עם קניידלך, כי כשהשורשים טעימים מומלץ לזרום איתם.

המציאות לא השאירה לנו הרבה ברירות, לקראת יום העצמאות ה־75 למדינת ישראל, זימנו אלינו את הילדה – 'את ישראלית!' הודענו לה, הינה, קבלי, זאת הזהות שלך. את ישראלית, דור רביעי אם לא חמישי לקיבוצניקים, שלא אוכלת חזיר וגם לא אוכלת חמץ בפסח, בדצמבר את תולה קישוטים לחג המולד על המעקה ואחר כך מדליקה נרות שבת, ויש לך בני דודים ישראלים, עירונים, חצי מרוקאים שכן אוכלים חזיר, וחברה טובה ישראלית, רבע מרוקאית שחוגגת מימונה אצל השכנה היקית שלה, ואבא שלך מצביע על פי רוב לצד הימני של המפה הפוליטית ואימא לצד השמאלי, והם אוהבים אחד את השני ואוהבים אותך ואוהבים את המדינה, ובאופן כללי, שואפים לאהוב ורוצים רק טוב. ושנינו רוצים לגדל אותך במדינה דמוקרטית, נאורה וערכית, עם כלכלה פורחת, עם מערכת בריאות מפוארת, עם חינוך מעולה ועם שוויון הזדמנויות לכל אדם באשר הוא אדם. נקודה.

עזבו אותי באימא שלכם,
אחים ישראלים אנו ואל תתנו להם רובים,
חג עצמאות שמח

אולי יעניין אותך גם:

זבונטה רדיק (Large)
לא איבדו את הצפון
שני ניצחונות בשלושת המשחקים האחרונים, נותנים...
נדב 1
בשל פציעה – נדב רייסברג נאלץ לפרוש מהג'ירו דה איטליה
נדב רייסברג (23), בן קיבוץ דפנה, שמזה כשנתיים...
IMG-20240514-WA0002
אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום
"אנחנו, תושבי הצפון, נמשיך לדרוש מממשלת ישראל...

Education Template