|
האזינו לכתבה
Getting your Trinity Audio player ready...
|
"את המקום אין עוזבים, כי על הבנוי אין מוותרים", כך כתב אהרון שר, אחד משמונת הרוגי מאורעות תל חי, במאמר שכתב לביטאון אחדות העבודה זמן לא רב לפני שנפל. עמדתו של שר הייתה חד משמעית: יש להישאר בכל מחיר ומאמץ ביישובי הגליל העליון, גם ובעיקר בזמני מלחמה.
***
בי"א באדר תר"פ, 1 במרץ 1920, התחולל הקרב על תל-חי שבו נפלו יוסף טרומפלדור ועוד שבעה גיבורים. במשך עשרות שנים הקפידו ראשי המדינה להשתתף בטקס י"א באדר לזכרם ולזכר הקרב שהפך למיתוס לאומי. אלא שבשנה שעברה, בצל המלחמה, אף אחד מהם לא הגיע. בזכות כמה תושבים נחושים שהחליטו לא לוותר, ובתמיכת המועצה, התקיים אז טקס מצומצם אליו הגיעו כמה ראשי רשויות וקצינים, חברי כיתת הכוננות של כפר גלעדי, ומעטים אחרים שנשארו בגליל בזמן שרוב חבריהם נעקרו מביתם. שירת ההמנון שנישאה באוויר בסיום הטקס ההוא אף הביאה כמה מהם לדמעות. "יש משהו סמלי בזה שדווקא באירוע לציון המאבק על ההתיישבות והפריפריה המדינה לא נוכחת", כתב אז ראש המועצה היוצא, גיורא זלץ, "זה מקומם, אבל אנחנו פה, וברור לנו יותר מתמיד שזה עלינו".
גם שנה אחרי, ובטח בשבוע הראשון לחזרתם של המפונים לבתיהם, מקבל משפטו הידוע של טרומפלדור – "במקום בו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון, שם יעבור גבולנו" -משמעות יתרה. אחרי כמעט שנה וחצי שנדדו בין מלונות ודירות, החליפו בתי ספר, קהילות ונופים וחזרו בהתרגשות מהולה בדאגה הביתה – אומרים היום רבים מתושבי הגליל, שלעולם לא יעזבו שוב את ביתם.
בטקס שנערך אתמול במעמד נשיא המדינה, אלוף פיקוד הצפון אורי גורדין, ראש המועצה הנכנס אסף לנגלבן, גיורא זלץ וראשי רשויות נוספים, הזכיר הנשיא הרצוג את הטקס הבלתי רשמי של השנה שעברה, ואמר ש"היום אנחנו עומדים כאן חזקים ובטוחים הודות לגבורה של החיילים והתושבים בצפון, שכולם אריות שואגים". עוד הוסיף הנשיא, שמדינת ישראל חייבת להיות שותפה מלאה במלאכת השיקום של הגליל, ולהבטיח את ביטחונם של התושבים.
